האגו של ההורים נבנה לעיתים קרובות על גב הדור הצעיר, ההשקעה בחיצוניות ובטיפוח המראה שאינו משדר כל עומק וערכי יסוד מנתב בשלבים המאוחרים לצמיחת דור הנותן דגשים שאינם ממוקדים במקומות הנכונים. חשובה להורים הייצוגיות, הדרך בה הם יתפסו על ידי החברה מבעד לחלון הראווה – ילדיהם. הם למעשה סמל הסטאטוס שלהם.

הורים רבים נוהגים לספר על חוכמת ילדיהם ולהוסיף תבליני צבע טעם וריח כפי רוחם הטובה עליהם . . . הילדים מאזינים מהצד וחיוך של קורת רוח זורח בלבבם . . .

המסר המועבר מנביט צורכי שעה שונים מהמסר המטרתי המשודר כרצוי למערכת הביתית – קהילתית. ההמשך במקרים לא מעטים בא לידי ביטוי בקונפליקטים בלתי פתירים המגיעים לנקודת רתיחה בגיל ההתבגרות. גיל בו כל ההשקעה מן הגיל הרך נותנת את אותותיה וכל הסביבה הקרובה מגלגלת עיניים למרום בניסיון נואש לחפש אחר מקור שורשו של נוהג זה או אחר. בה בעת שנבט הפורענות נעוץ אי שם ברוב גיל הינקות.

גיל סוער זה הינו שלב בחייו של נער בו הוא משתמש במאגרים הספונים בו, מאגרים הזורמים מהתת מודע אל הרובד הגלוי, רובד העשייה, דבר המפנה את מרצו אל אפיקים אליהם הוא חש מחובר ושייך במהותו.

לעומת זאת, ילד הגדל תוך העצמת מידות ערכיות, בניית מאפייני אישיות ראויים, על אף שאין הדבר עולה תמיד בקנה אחד עם סממנים חברתיים או סמלי מעמד, הוא הילד אשר ברבות הימים יידע להתמודד נכון עם משבי רוח בלתי מצויים בכל מקום בו הוא יימצא, תמיד יימצא זמין בקרבתו מענה הולם לכל דילמה בה הוא עתיד לפגוש. מסר מעצים המגיע ברגעי זמן נכונים, נוגע בנימי נפש כמהים לבניה, לקבלת השדר הנכון. לא לשווא נאמר ’חנוך לנער על פי דרכו’ על פי כליו ומיתריו דווקא, על ידי שימוש נכון הצליל יהיה ברור יותר ונעים לאוזן כל שומע.

כשם שבעולם הצומח, אם נחרוט בגרעין טרם נביטתו, יצור הדבר לנזק קבוע בעץ המתפתח. החריטה גורמת לשינוי מהותי בעץ עוד בטרם התהוותו, בעת בה גלום עדיין כל כוח ההצמחה שלו בגרעין אשר אינו מסגיר את הטמון בו, כך האדם. לכאורה אין כל קשר הנראה לעין בין הלבוש המבגר בגיל כה צעיר, שהרי מה כבר מבין זאטוט עול ימים, אלא שחושיו המחודדים קולטים בשלבים די מוקדמים של חייו את המסר הכפול של הוריו. מחד ישננו באוזניו חזור ושנן על מהותן של מידות ובה בעת יתמידו בנתינת מקום של כבוד לאריזה ולא לתכולה . . .