האם גם אנו 'נקום' בתחיית המתים?
תשובה:
לכאורה גם אנשים שיהיו בחיים בזמן תחיית המתים יצטרכו למות לרגע, והקדוש ברוך הוא יקים אותם מיד.
יתרה מזו אפילו הצדיקים שגופם שלם ולא נרקב יצטרכו לחזור לעפר ומשם יבנה גופם ויקומו לתחיה.
סיבת הדבר, כיון שתקופת תחיית המתים היא תקופה נעלית מהעולם בו אנו חיים כיום, לכן יצטרך הגוף לעבור תהליך של טיהור והתנקות מזוהמת העולם שדבקה בו, זוהמה שקיימת כבר מחטא עץ הדעת.
לאחר שכולם יקומו מחדש יהיה העולם חדש וטהור – מעשה ידיו של הקב"ה.
אולם, לאמיתו של דבר עבור טיהור והתנקות זו אין צורך למות דווקא.
אפשר "לצאת ידי חובה" בפעולה נפשית, הדומה במידה רבה למיתה הגופנית, הלא היא פעולת ה"ביטול".
כשאדם יסיר מעצמו כל רגש עליונות כלפי הזולת ויביא את עצמו לתחושת התבטלות בפני כל אדם כפי שיהודי מבקש בתפילתו: "ונפשי כעפר לכל תהיה" – אזי יוכל לפטור עצמו מחובת "ואל עפר תשוב", ולא יזדקק להפרדת הנשמה מהגוף אפילו למשך זמן קצר בלבד.
מקור: ע"פ אגרות קודש ח"ב עמ' סה, שיחת ש"פ בא תשמ"ח • נערך ומוגש ע"י מכון 'אור החסידות'
