ראשית, הקושי נובע מכך, שלפרגן הינה תנועה של ראיית הטוב הבאה מקו החסד בנפש.מה לעשות שלא כולם שורש נשמתם חצובה משם,אלא מקו הגבורה והדין..

בנוסף לכך, לאגו של הנפש הבהמית שבתוכנו, קשה לתת מקום לעוד ישות ומציאות כיון שבכך הוא ממעט את מציאותו וחשיבותו שלו עצמו..

חסיד של הצמח צדק שהיה בעל מדריגה, התלונן לפניו ש'דורכים' עליו בבית המדרש,לא מקשיבים לו ולדעתו. ענה לו הרבי: הינך 'מתפשט' על כל המרחב ולכן היכן שדורכים זה עליך..

הנחמה היא גם מי שלא ניחן בכושר פירגון מולד וטבעי,  זה ניתן לרכישה בדיוק כמו כל דבר אחר.ההרגל נעשה טבע שני.

להקל על התרגול בענין, כשהאדם יתבונן במעלה האדירה והחסד העצום שאנחנו עושים על ידי פירגון לזולת,שאנו מרוממים ומעצימים אותו וגורמים לו הנאה עמוקה מאוד, זה ידרבן אותנו לרכוש את מידה נעלית זו.

בנוסף לכך גם כשמוכיחים מישהו ניתן לעשות.זאת בדרך פירגון ואז הדברים יתקבלו.
כדברי השל"ה הקדוש: 'כשאתה רוצה להוכיח את אחד, אל תאמר לו כך וכך אתה גרוע, כי אז ישנאך ולא ישמע לדבריך. זהו שכתוב: "אל תוכח לץ", שלא תוכיח אותו בדרך זלזול לומר: לץ אתה, רק אדרבא, תאמר לו: חכם אתה, ואם כן, חרפה היא לאיש כמוך לעשות זה וזה.

זהו "הוכח לחכם", כלומר, תעשנו לך חכם, אז "יאהבך" וישמע לקול דבריך ויקבל מוסר'.(מוסרי השל"ה עמוד קח).