לב כל יהודי מתעורר בימים אלו ברצון לשפר את הנהגתו ולהתקרב להשם. זוחלים ורועדים אנו ניגשים לאמירת הסליחות ומבקשים מהשם שיסלח, שיְטַהֵר, וישיב אותנו אליו. אבל דווקא מצד עוצם הזמן והמעמד, אנחנו עלולים ליפול ברוחנו ולהתייאש. חשבון הנפש שאנו נדרשים לבצע, מציב בפנינו מראה שהתמונה הנשקפת ממנה לא מלבבת במיוחד והריטואל שחוזר על עצמו מדי שנה ובו עלינו לגעת בחולשות, בחסרונות ובנפילות שלנו עלול להיות קשה מנשוא. אין כח לשאת כל כך הרבה אשמה ואולי עדיף שלא לגעת בפצעים הפתוחים הללו. איך ניגש ל'סליחות' באומץ ובכנות? איך נערוך חשבון נפש שלא יגרום לנו להתייאש? הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון בשיעור מרגש לקראת 'שבת סליחות' עם ביאור מיוחד שנשא הרבי מליובאוויטש זי"ע על ההקדמה ההכרחית לעבודת התשובה וחשבון הנפש שבלעדיה אי אפשר לגשת ל'סליחות'.
