חיי היהדות מלאים תהיות ושאלות, הן בחיי הפרט והן בחיי הכלל. העולה על כולנה היא השאלה איך התורה נותנת לאירועים מסויימים לקרות, ארועים המונעים מיהודי פרטי או מכלל בית ישראל את קיום התורה והמצוות ולעיתים הדבר נוגע כביכול בחילול השם של ממש?! • הרב שניאור השכנזי בשיעורו השבועי.
כאותו בן מלך שמאז שאביו גרשו מביתו וכל שאיפתו ורצונו לחזור לבית המלוכה – אז יפתרו כל בעיותיו, כך הגלות היא שורש לכל הצרות העוברות על עמנו ולכן כל חפצנו ותפילותנו מתרכזות בצפייה לביאת המשיח ובנין בית-המקדש.
תשעה באב – יום האבל הלאומי של עם ישראל – יהפך בהמרה לששון ולשמחה – חמש הפורעניות שארעו לעם ישראל בתשעה באב ועל מנהגי היום בקצרה
כשאדם מנחם את חברו, הרי הוא אינו מסוגל להושיעו מן הצרה, ולכן, לפחות מנסה לעודדו ולהפיג צערו. אך בורא העולם? מה טעם יש בנחמתו, הרי יכול הוא פשוט להוציא אותנו מן הגלות לגאולה?
המעבר החד בין האבל לגאולה, מבטא את העובדה שהירידה היא בשביל העליה וכשלב בעליה • 60 שניות על פרשת השבוע עם צבי טסלר
לכולנו יש התמודדות מול מציאות לא נוחה בחיים. מה שיוצר תסכול גדול במיוחד, זה כשאנחנו מגלים שבמו ידינו יצרנו לעצמנו כאבים. שאנחנו אלו הבאנו על עצמנו את הבעיות בחיים. זה לא נובע מטיפשות חלילה, זה פשוט חוסר מודעות לכוחות שקיימים בנו, ולצורה שנכון להשתמש בהם.
בימים אלו המזכירים את חורבן הבית והגלות אל לנו חלילה להתייאש, אלא להיפך, לדעת שעל-ידי "מסעי" – עליה ונסיעה – ניתן להפוך את הקערה על פיה..
כשלפעמים אנחנו מרגישים חורבן בחיים שלנו, יש על מי להסתכל ולנסות להפנים כיוון דרך של עשיה ובניה
לכהנים היו בגדי מיוחדים לעבודתם במשכן או במקדש. הבגדים היו "לכבוד ולתפארת", ועבודה שלא נעשתה בבגדים המתאימים, נפסלה
לימים הללו תפקיד חיוני בטיפוח התודעה הנכונה של העם היהודי. הם מעניקים לנו את הפרופורציות. בזכות הימים האלה אנחנו חשים את עובדת היותנו עם עתיק, הצופה על האירועים בפרספקטיבה של אלפי שנים. עם הזוכר וחש את חורבן הבית הראשון והשני, והנושא עמו את האמונה הלוהטת בגאולה שבוא תבוא.
