על הפרק

המרגלים שיצאו לביצוע משימתם חזרו ודיווחו לעם על הנתונים שאספו שהיו מבוססים על שכל והגיון ולכן, מתוך שיקול דעת, הגיעו למסקנה כי "לא נוכל עלות (לארץ)". לרוע מזלם הם טעו בשיקול דעתם, מאחר ומשה רבינו לא ביקש מהם לחוות את דעתם האישית האם ניתן לכבוש את הארץ, אלא שלח אותם רק כדי לדעת רק כיצד קל יותר לכבוש את הארץ ותו לא.

גם לאותם אנשים שכלפי חוץ אין להם מעלות כלל, והמעלה היחידה שניתן למצוא בהם היא היותם ברואים של הקדוש-ברוך-הוא. לאותם "בריות" מסר אהרן את אהבתו, חדור בידיעה שבכל יהודי נמצא ניצוץ האש האלוקית שלעיתים דועך ולעיתים אף כבה, אך אם ידליקוהו מחדש – ילך ויגדל ילך ויתעצם..

מפקד האוכלוסין בפרשת השבוע מבטא את האהבה והחיבה של בורא עולם לבני-ישראל, כאותו אדם הסופר כל העת את אוצרותיו מפאת יוקר חשיבותם.. וכאן הבן שואל: וכי הוא, הכל יכול, אינו יודע את מספרם? ואם כבר – מדוע נמנו רק אלו שהיו בני עשרים ומעלה?

כשעם-ישראל חנה למרגלות הר-סיני, לקראת קבלת התורה, הייתה זו הפעם היחידה שהעם כולו התלכד. "כאיש אחד בלב אחד". זו איננה עובדה היסטורית בלבד, אלא יש בה מסר עמוק.

צריך להתנגד במלוא התוקף למעשים שגויים, להשקפות פסולות, אך אסור בשום פנים ואופן להפוך זאת לשנאה אישית כלפי אישים או ציבורים

יום ל"ג בעומר – יופ פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי מכונה בשם "הילולא" שמשמעותה – שמחה! מה ליום פטירת צדיק ולשמחה? ההסבר הוא שביום הפטירה מתקבצים ועולים בדרגא רוחנית כל מעשיו, תורתו ועבודתו הרוחנית של הצדיק, שמגיע אז לשלימות, וזה משפיע גם אצלנו בעולם. השמחה הזו נוגעת לכל מי שקשור לרשב"י. וזה כולם, כי רשב"י קשר את עצמו לכולם באהבה שלו, ולכן החג הזה הוא יום של שמחה גדולה..

תחושת ההחמצה הינה אחת התחושות הכואבות ביותר. אולם אדם נבון מתעורר מההחמצה לנהוג אחרת, בשביל לתקן את מה שהפסיד

אם בימים שעברו הייתה רתיעה מלימוד תורת הנסתר הרי בימינו מופצים רעיונותיה בפי-כול, ונסללו דרכים ללימודה בלי כל חשש. לימוד פנימיות התורה הוא כיום צורך הכרחי

החוט המשולש של "עם קדוש", "אבא ואמא", ו"שמירת שבת" • על ההורים מוטלת המשימה לנטוע בילדים את התחושה כי אנו בני עם קדוש! • מי שמסייע לנו להעביר את תחושת הקדושה לילדים הוא הציווי השלישי בפרשתנו: "את שבתותי תשמורו"…