קצר ולעניין

הרב זלמן-אריה הילזנרד, בהקדמה לספרו ’צמאה נפשי’, מספר: כשעזבתי את משרתי הרבנית לטובת המגזר הפרטי, החלטתי להדפיס מדי פעם בפעם מסר תורני קצר על גלויה,

מה ענה הצדיק ליהודי שהסתבך בחובות ו’מגלגל’ את חובותיו – לוֹוה מקרן גמילות-חסדים אחת ומחזיר חוב לקרן אחרת, וחוזר חלילה..

בתחילת התקרבותו אל הרבי קיבל יום אחד מכתב ממנו, ובו הרבי כותב: "לא נהוג שאדם יבקש לעצמו מתנת יום-הולדת, אבל אני רוצה לנהוג בצורה יוצאת מן-הכלל…

במה השקר גרוע מכל המידות הרעות, והלוא יש מידות אחרות, רעות ומגונות עד מאוד?

הרבי אמר לחוקרים: "אני רוצה לדבר רק ביידיש, גם בנוכחותם של גויים, ועל-אחת-כמה-וכמה בקרב יהודים". "מניין לכם שאנחנו יהודים?", תמהו החוקרים…

האדמו"ר מצאנז, רבי יקותיאל-יהודה הלברשטם, היה במחנה-עבודה גרמני אשר שוחרר על-ידי צבאות בעלות-הברית, בפיקודו של הגנרל האמריקני אייזנהאואר. הרבי ביקש להיפגש עמו. שאלו הגנרל למבוקשו,

מה ענה רבי מאיר שפירא לעשיר כשלגלג שאיננו זקוק לישיבות: "לא בניי ולא נכדיי ילמדו בישיבות"

כולו מלא נוצות, וקורי השינה בפניו. הכול הביטו בו בתימהון והוא נעשה ללעג ולקלס. אפילו הילדים צחקו לו, עד שרצה שתבלע אותו האדמה מרוב כלימה.