ברכבת עם הרבי
"אומרים הם כי הרבי קדוש. האמנם כאלה הם הדברים? או שמא הם מגזימים?" שאל הסוחר את הרבי…
"אומרים הם כי הרבי קדוש. האמנם כאלה הם הדברים? או שמא הם מגזימים?" שאל הסוחר את הרבי…
לא רבים יודעים כי שכונת מוסררה בירושלים נקראה לפנים "חצר שטרויס". הנדיב שהקים אותה מכספו היה יהודי עשיר וירא-שמים, ר' שמואל שטראוס שמו. ר' שמואל התגורר בעיר קרלסרוה בגרמניה ומאחורי עושרו ונדיבות-לבו מסתתר סיפור נאה ומרגש..
אלפי תינוקות מל רבי צדקה, שנודע כתלמיד חכם וגאון בתורה ומתלמידיו של ה'בן איש חי'. בהיותו בן חמישים עלה לארץ ישראל, והמשיך כאן בעשייתו בקודש. הרביץ תורה ועסק במעשי צדקה וחסד במסירות נפש. ביתו שכן ברחוב שטראוס, סמוך לכיכר השבת. בכל עת שנתבקש יצא לערוך ברית מילה, מצווה שייקר עד מאוד. "מתי והיכן תתקיים ברית המילה?
"רבונו-של-עולם! הרי אנו לפניך כאותו נער תועה, וכי יודעים אנו כיצד להתפלל וכיצד לכוון את הכוונות הטהורות של התפילות?! הא לך כל הסידור, בו מצויות כבר כל התפילות וכל הכוונות. קבל תפילותינו הבאות מעומק הלב ותן לנו שנה טובה ומתוקה!".
דברי האיש הפשוט הכו בלבו ובנפשו של היהודי המתבולל בעוצמה רבה. ייתכן שהייתה זו המילה "אצלנו" שהמחישה לו את התהום שנפערה בינו לבין צור מחצבתו..
תמונה שצולמה בשנת תשמ"ג (1983) נראה בה הרבי מליובאוויטש פוסע על המדרכה בכניסה למרכז חב"ד העולמי בברוקלין – 770, כשברקע עומדים בני זוג, יהודים יוצאי סמרקנד (טשקנט) • מאחורי התמונה מסתתר סיפור מופלא של השגחה פרטית והתמסרות לקיום הוראתו של הרבי.
לעזור לעלוב-נפש זה, שהוא קל-שבקלים, שיכור עד אבדן הכרה, אשר במו-ידיו הביא על עצמו את צרתו?!, למה?
האב הופתע. "אמש ישבנו בבית ופתאום צלצל הפעמון. לתדהמתנו, הבן האובד עומד בפתח. אי-אפשר להסביר כמה התרגשנו. הוא ישב קצת ואחר-כך הלך. לא העזנו לשאול אותו מה גרם לביקור המפתיע. היה ברור לנו שאתה גרמת לכך".
הנערה, בת להורים נוצרים, גרה באחת מעיירותיה של אוסטרליה, בלרד שמה. יום אחד הזדמן לידה חומר ספרותי בנושא השואה והדברים נגעו מאוד לליבה. מאותו יום השתנו חייה לבלי הכר: היא החל לחיות את הנושא בצורה כה חריפה עד שלעיתים שקעה בעצבות נוראה כשליבה מתייסר למקרא הסבל והעינויים שעברו על העם היהודי בשואה. התופעה הגיעה לידי כך שההורים הגיעו למסקנה כי בתם סובלת ממחלת נפש אך לא מצאו לה מרפא..
ללא אומר ודברים הנחית אגרוף בפרצופי. הייתי בהלם מוחלט. מחמוד החל לחזור לאחוריו, הוא הספיק לפסוע רק כמה פסיעות ופתאום מעד ונפל ארצה על עורפו…