שירה

את הפכת תפארת אנוש / כחציר נובלת – לטבעת זוהרת / בשלשלת נצח ישראל…

  לְהַדְלִיק נֵרוֹת בְכָל הָעוֹלָמוֹת – זוֹהִי שַבָת. לְהַדְלִיק נֵרוֹת שַבָּת זוֹהִי קְפִיצַת-נֶפֶש הֲרַת נְצוּרוֹת לְיָם נָהְדָר, שֶיֵש בָה מִסְתוֹרִין שֶל אֵש הַשְקִיעָה.   בְהַדְלִיקִי

כי תמיד בלי הרף זורמים רחמיו על יושבי תבל / ורק לפעמים נשיב גמול לחסדי א-ל • המשורר צבי יאיר קורא לאהבת ישראל

רק על הדבר הזה / את פניך אחלה / על כוס תודתי – כוס ישועה וגאולה / אשר בדמעה היא מהולה • המשורר צבי יאיר דומע ומייחל

אנא אמור: באלו עולמות רחוקים / באל כוכבים נעלמים / אתה גונז אוצרות עשרך? • המשורר צבי יאיר

הזמן רימני / הוא בא בהתגנב / ויקח את ימי • המשורר צבי יאיר קורא לחיים מנוצלים

מחוץ סופות ובחדר השקט / פרושה הגמרא במעגל אורה • סתיו יהודי חמים בשירו של צבי יאיר

מה אתה רואה, סבא? ♦ צבי יאיר מגולל דו שיח שהתנהל בין בעל התניא לנכדו ה'צמח צדק' רגעים להסתלקותו

ראשון הוא מגיע לבדו לפרשת הדרכים / בודד הוא נצב על פסגת הצוק / הוא רואה תהום / הוא רואה ארץ מובטחת…