חיוך לשולחן שבת

רב בית הכנסת שם לב ששמעון זקן המתפללים בין ה-90 לא הגיע לתפילה כבר 3 ימים.. הלך הרב לבקרו בביתו חי בריא ושלם.. לשאלת הרב ענה: "עשיתי חושבים. כל החברים שלי כולם כבר מנוחתם בגן עדן.. רק זה חסר לי, שאלך לבית הכנסת והם ישאלו: מה? הזקן הזה עדיין שם?!…"

אם רשע כמו פרעה, יכול לחזור בתשובה, גם אחרי שהקב"ה הכביד את לבו, תחשבו על יהודי שהוא "חלק א-לוה ממעל ממש", שתמיד, אבל תמיד, יש לו סיכוי. סיכוי טוב! גם כאלו שהנביא אומר עליהם "ואתה הסיבות ליבם אחורנית", אדם כזה שהקב"ה "סובב" לו את הלב, גם הוא, אם יתאמץ, יכול לשנות את הגזירה. איזו בשורה מעודדת יש לנו כאן!

מצד אחד האמונה חייבת להיות חזקה ותמימה לחלוטין. הכל הרי מלמעלה, והוא יודע מה שהוא עושה, ולמה הוא עושה. אבל מצד שני, לא להסתפק באמונה. לקום ולעשות מעשה. לקום ולזעוק. לקום ולעשות.

יעקב אבינו חושש מפניו של עשיו, והוא מתפלל אל הקב"ה שיציל אותו. הוא פותח במילים "קטונתי מכל החסדים… כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות". – תובנות מהפרשה עם הרב נח סוליש

מי מאיתנו לא ייחל לעצמו שיזכה בלוטו, או היה רוצה להיוולד למשפחה של מליונרים ..?! מציאות החיים מלמדת, שדווקא ילדים כאלה שגדלו עם כפית של כסף בפה, הרבה פחות מאושרים, שמחים, ומצליחים בחיים מילדים שגדלו בבית רגיל עם כל קשיי החיים.

מה לחש היהודי שנגמל מהטיפה המרה לשיכור המוטל ברפש כשהוא בגילופין?.. וברצינות, כמה פעמים אנחנו חזרנו בתשובה, שוב ושוב, על אותם עבירות..?

הזקנה אמנם הצליחה ל"סובב" את השוטר ולהיפטר מקנס ושלילה על מהירות מופרזת.. כמו באזרחות גם בתורה יש מדרג עונשים אך בהבדל מהותי..

כמו במסך מחשב בו אנו רואים על המרקע סרט מרתק עם תמונות רצות דמויות זזות, עולם ומלואו.. אך רק ננתק את כבל החשמל, ובבת אחת המסך יחשיך והכל יעלם כלא היה. כך ממש ואף יותר מכך, יש מי שמחזיק את העולם..

בכל ספינת תענוגות, "קרוז", יש אטרקציות כדי לבדר את הנוסעים. על האוניה שלנו עולה קוסם. הרי בכל נסיעה מתחלפים הנוסעים, לכן למה לעבוד קשה ולחפש