מנסיון חיינו אנו יכולים להבחין בשני סוגים של צעקות כאב. כאשר הכאב נסבל עדיין, מבטא אותו האדם במילים, דבר המוכיח שהכאב הוא מוגבל ואינו חזק כל כך. אולם, כאשר הכאב הוא עמוק יותר ובלתי נסבל, חש האדם כי אין בכוחן של המילים לבטא את כאבו הגדול והוא צועק ללא מילים: "אוי! ווי"! זוהי התקיעה בשופר – "קול פשוט" – בלי מילים ובלי מנגינה..
אילו הייתה ניתנת לנו האפשרות להציץ ב'ספרים' של מעלה, היינו רואים שם כבר לפני שנה את כל הטלטלות שחווה העולם כולו בשנה החולפת. • תפילות הימים הנוראים משקפות את הרובד הנסתר של אירועים ומהלכים. אם נדמה לנו כי אנחנו מנהלים את הדברים, ובידינו בלבד לקבוע מה יהיה. מתברר שמוקדי ההכרעה האמיתיים אינם מצויים כאן אלא למעלה.
כשם שראש האדם מפעיל את כל הגוף, כך בראש-השנה נקבע כל מה שיקרה במשך השנה.
את ההתעלוּת הרוחנית של הימים הנוראים יש לנצל לקבלת החלטות טובות בחיים האישיים איגרתו של הרבי מליובאוויטש לקראת השנה החדשה
מדוע תוקעים בשופר? כיצד יצחק אבינו 'משכנע' את ה' לסלוח • סודם של תקיעות השופר תקיעה, שברים ותרועה על פי תורת הסוד והקבלה
מרטיטים הם הרגעים בהם תוקעים בשופר • לתקיעות משמעות פנימית ועמוקה על פי תורת החסידות
בבקשנו להשפט לטובה, אנו נזכרים לפתע כי אחד הדברים היכולים להעביר את רוע הגזירה, היא הצדקה.
הימים הנוראים הם הזמן לבקש באמת, על עצמנו ועל ארצנו, על בנינו ועל עמנו. לפנות אל ה’ כילד הפונה אל אביו, ולבקש בכל לב ונפש
מצפים מאתנו בראש-השנה להיות אמיתיים. להכתיר עלינו את הקדוש-ברוך-הוא למלך – באמת. לרצות באמת שהוא יהיה מלכנו ולקבל באמת את מרותו
