בית חב"ד גוש קטיף ניצן

ניצן. ת.ד. 10

א-ה 10.00-13.00

תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון

מעשה שהיה

סגירת מעגלים ברובע ה- 9 בפריז

"אמור לי", פנה אל ר' זלמן, "האם אתה זוכר את שם בית-הכנסת שבו נערכה בר-המצווה?". "ודאי שאני זוכר", השיב ר' זלמן, "הוא נקרא 'רש"י שול' [=בית-הכנסת רש"י]". עוד שאלה ושתיים ומפיו של ר' דוד נפלטה קריאה: "אני הוא הילד".

מה מציק לחסיד

כעת עמד ליד הדלת והכין את עצמו בחיל וברעדה להיכנס פנימה. כל כותלי חדר ה'יחידות' היו מכוסים ארונות ספרים, חוץ מהמקום שבו ישב הרבי עצמו. בהגיע תורו של ר' יצחק, פתחתי את הדלת והוא נכנס. סגרתי אחריו את הדלת, אך לא לגמרי – השארתי סדק קטן כדי שאוכל לשמוע את הנעשה.

משפט אחד

"צא וחשוב כמה מכשולים גרמת על-ידי משפט אחד, שאין אתה מעריך כראוי את משמעויותיו והשלכותיו. ראשית, דיברת לשון-הרע. שנית, גרמת לשמיעת לשון-הרע. שלישית… רביעית.. וחמישית..

צופה למרחקים

המזכיר הכניס פתק נוסף, ושוב שאל הרבי: מה עם המזוזות. האיש חשב שהוא משתגע; נסע לביתו ובדק שוב את המזוזות. "אדוני, מזוזותיך כשרות למהדרין", קבע הסופר!

הנס של 10 הנשים מניס, צרפת

היתה זו אחת המסיבות המרגשות והנוגעות ללב ביותר שקיימו אי-פעם נשי חב"ד בניס, צרפת, בראשותה של הרבנית פינסון. היה זה כאשר הרבי דיבר בלהט רב,

לאן נעלם הגידול?

ההורים השבורים ישבו מולו כהלומי רעם. "עשינו הכל כדי לעצור את הגידול הממאיר… " אמר הפרופסור, "אולם עתה לצערי הגענו למצב ש… אפסה כל תקווה… לא נותר לכם אלא להנעים לילדכם ככל האפשר את חודשי חייו האחרונים…" • … לאחר התבוננות של שניות מועטות קבע הרבי בפסקנות. "אני אינני רואה כאן כלום!".

מלך בגלות

פתאום הבחינו באור קלוש הנוצץ מרחוק. צעדו בעקבות האור והגיעו לבקתה קטנה וחרבה. "מה רצונכם?", שאל אדם ששערו פרוע, לבוש בלויי סחבות