ים של צרות…
בלב ים שורץ כרישים טורפים, הכריז המלך: מי שירד אל המים ישחה מעט וישוב אל האוניה, אמלא את כל משאלות לבו אף מעבר לחצי המלכות
בלב ים שורץ כרישים טורפים, הכריז המלך: מי שירד אל המים ישחה מעט וישוב אל האוניה, אמלא את כל משאלות לבו אף מעבר לחצי המלכות
יש תקופה בחיי האדם בה הוא משול לשתיל רך, לאחר מכן הוא משול לעץ צעיר ובהמשך הוא משול לעץ זקן. לכל תקופה יש מעלות וחסרונות ובכל אחת מהן ניתן להגיע לאיזונים נכונים ומועילים.
עם גבור החריקות ומתוך אנחה כבדה מחלחלת ההכרה במוחו כי אב – בונה, אך אב גם הורס וכל מעשיו בספר נכתבים ● צא וראה כוחו של בניין אב
החומר גלם ממנו מרכיבים את הסוכה הוא לכאורה לא עוד דבר שיש להקדיש לו שימת לב עודפת. אולם לא כך הם פני הדברים
כבר פעמיים חזר מאוחר, היו 2 שיחות בלתי מזוהות. בטח שהוא מסתיר משהו. אני כבר אראה לו איך מנהלים כאן מתחת לאפי דברים חסויים…
לאבי הייתה ברפת פרה שמעולם לא הסכימה לעלות לחליבה במקום הראשון בבמת החליבה, תמיד היא העדיפה את המקום השני..
כשאנו באים לסייע לזולת, חשובה ביותר הדרך בה אנו בוחרים לעשות זאת. עוד טרם לעשייה, אנו חייבים להאזין לרחשי לבו
כל עוד אין אדם זה עומד מול מראה עצמית, אין כלל סיכוי לגרום לו להפנים את טעויותיו
כשמדובר בשכבת גיל הרך, הרי שכל התובנות משתנות. רמת הרגישות שואפת לגבהים ולעיתים אף השמים אינם גבול
ישנם תחומי עניין עליהם הוא ימתח קו ויקבע את דעתו עוד בטרם הוא ישמע על תכולתם, הוא ימהר לשלול עוד בטרם נפרשה בפניו היריעה על כל מרכיביה.