הרב זלמן וישצקי

פשוט ראיתי אותה עומדת ומאירה כך מולי. האשה הזו שאת שמה אינני זוכר עוד, לימדה אותי מה ששום ישיבה לא יכולה ללמד – "סאשה שלי יהיה היום יהודי!".

"תעשה לי טובה: לך הביתה, תכין לי רשימת צרכים, סידורים, שיפוצים של הכל, אני מבטיח לסדר הכל בבת אחת. רק תפסיק לבוא לי פה כל שבועים עם 'משהו קטן' ● בלוג שליח לכבוד כינוס השלוחים בישראל

הייתה התרגשות באויר הכיתה. אבל אז, ילדה אחת הרימה יד ושאלה בתמימות: 'בני ישראל, אכן חטאו אז. אבל אני, אני לא עשיתי שום דבר לא טוב במשך השנה. על מה עלי לבקש סליחה?'

להיות מוכנים זה טוב. אבל, האם אנחנו מוכנים גם לטוב כפי שאנו מנסים להיות מוכנים לרע?

"אני בן 82, אאמינו לי, האמנתי לדודה שלי, אני עדיין מאמין לה! אני עדיין מחכה, 80 שנה ואין יום שאני לא מחכה!…

אנו עובדים כל החיים כדי לזכות ולהתקרב להקב"ה, והנה יש לנו דרך פשוטה וקלה לקבלת פני השכינה.., פשוט להכניס ולקבל אורחים בסבר פנים יפות.

גיל-עד, נפתלי ואייל היו אלמונים עבור רובנו עד לפני שבוע, וכעת כולנו יודעים מי הם, מי הם הוריהם, ואפילו את השכנים המיוחדים שלהם אנו כבר מכירים. ואני רק שואל את עצמי בשקט, האם נדע להיות פוגרומיסטים גם בלי פוגרום?

כהרגלי מצאתי לי פינה שקטה על הקרון, כדי לשבת ולהכין את המכתב השבועי, אלא שאז נגשה אלי סטודנטית עם פנים מוכרות ואמרה 'הרב וישצקי, אתה זוכר אותי?'. נזכרתי מיד, זו הייתה רעבעקה ● בלוג

בכל מקום בו שונאינו יביאו שנאה, נביא אנו אהבה, בכל מקום שהם יביאו מוות ל"ע, נביא אנו חיים, ובכל מקום בו הם יגדעו תפילה ותפילין נוסיף אנו בזה. ..

שבת אחת, טיפס מנהל העבודה אל רום הערימה הוציא אקדח, כיוון אל ר' משה ואמר, אם לא תלך לעבוד, אני פשוט יירה בך למוות..