…בעת סכנה רחמנא ליצלן צריך אמנם לעשות בדרך הטבע, שיהיה צבא מאורגן וזריז וכלי זיינם בידם וילמדו תכסיסי מלחמה וכו', אבל יסוד היסודות ועמוד החכמות, כולל גם חכמת תכסיסי מלחמה, הוא לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל נמצא וכל הנמצאים כו' לא נמצאו אלא מאמתת המצאו (לשון המורה הגדול, הרמב״ם, בהתחלת ספרו יד החזקה).
זאת אומרת, שהצבא יהיה חזק בבטחונו בה׳, כי לה׳ הישועה; ועל ידי כך, כלשון הכתוב, ה׳ אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך, ועד לתכלית-נצחון, שלילת מלחמה מלכתחילה, כי ״תפול עליהם אימתה ופחד״, ולקיום היעוד ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד גו׳ וחרב לא תעבור בארצכם – אפילו חרב של שלום.
…[ואת זאת לומדים מ]סיפור [נס] פורים, שהיה בו דבר והיפוכו:
מצד אחד, היה נס גלוי, אשר עם קטן המעט מכל העמים, ושנוסף לזה היה מפוזר ומפורד בשבע ועשרים ומאה מדינה, עמד בסכנה של "להשמיד להרוג ולאבד״, ולכאורה ללא מוצא, ובכל זאת היה נהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.
ומצד השני היתה גם פעולה טבעית, ובלשון המגילה "נקהלו היהודים ועמוד על נפשם", זאת אומרת שהיתה סכנת נפשות ממש, אלא שבחסדי ה׳ היו התוצאות מפליאות ביותר, ועד אשר נפל פחד היהודים על מבקשי רעתם…
מקור: מעובד מאגרות קודש ח"ל ע' קלא-ב • מוגש ע"י מכון 'אור החסידות' • העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת
הצטרפו לקבל 'מכתב יומי' מאגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש.