…פלא עבורי שלפעמים מוסרים לי [אודותו] שמצב רוחו אינו כדבעי,
בכלל, כל אחד מאתנו, כשיסתכל ויתבונן בחייו, ואפילו רק בשנים האחרונות, יראה את חסדי השם יתברך גם בדברים כאלה שלא ציפה להם. ויותר ממה שאחר יכול להראות – יודע כל אחד בעצמו. וזה צריך להביא את האדם להכיר בברכת השם יתברך שקיבל, ויתכן – פעמים רבות – גם מבלי להתייגע על כך.
ומכך מוכרחים לבוא לידי מסקנה, שאם ישנם דברים כאלה שאינם כפי שרוצים, הרי ראשית – לעתים קרובות ביותר, אין אדם יודע מה טוב יותר עבורו, ואם מה שהוא רוצה ייטיב עמו או להיפך. וגם אם הוא מניח שהוא צודק במאה אחוזים וזה טוב עבורו, הרי לא יודעים את הסיבות מדוע, בינתיים, לא נותנים לו את זה.
בדיוק כמו במסחר, סוחר טוב ושאפתן אינו מוכר סחורה בעיתוי לא מתאים, אפילו כשישנו רווח – אם הוא סבור שכעבור זמן הרווחים יהיו הרבה יותר גדולים. כך גם בנוגע לטוּבו של הקדוש ברוך הוא, אם זה מתעכב, הרי זה, כנראה, משום שכעבור זמן, הטוב יהיה באופן ובהיקף יותר גדול.
ובפרט במצבו, שהשם יתברך נותן לו נחת אמיתי מהילדים, דבר שאינו מצוי כל כך אצל אמריקנים, וביחד עם זוגתו תחיה יכול הוא לצפות להרבה יותר נחת – הרי היותו לא מרוצה (שעלולה להתפרש חס ושלום כאי שביעות רצון מהצורה בה השם יתברך מנהל את עניניו [=של הנמען]), הרי זה לגמרי לא מובן, ובמידה מסויימת – כפיות טובה כלפי השם יתברך.
מובן מאליו שכתיבת מכתבי אליו אינה כדי לומר לו מוסר, אלא להוכיח לו, שגם לפי חשבונו, הטוב שיש לו, הוא שלא בערך יותר גדול וחשוב – מאשר הדברים שלפי דעתו הם, לפי שעה, לא כדבעי. – וכאשר סוחר עורך סיכום הוא איננו מחשב כל פריט בפני עצמו, אלא עושה מאזן מכל המלאי.
תקותי ששורות מעטות אלו יניעו אותו לעבור שוב על ה"חשבונות" שהוא עורך, או אז, בטוחני שיבוא לידי סך-הכל שמח. והשם יתברך יזכה אותו ואת זוגתו, שלאריכות ימים ושנים טובות יפעלו בעניני צדקה ומצוות בכלל, ועם הרבה נחת אמיתי מילדים ונכדים.
מקור: תרגום מאגרות קודש חי"ג ע' רמט-נ • מוגש ע"י מכון 'אור החסידות' • העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת
