"מי שעובד קשה אין לו זמן לעשות כסף". מכירים את המשפט הקפיטליסטי הזה? אני אוהב את המשפט הזה. לדעתי יש בו הרבה מן האמת ולא רק בהיבט הפיננסי, אלא בכלל בחיים. לפעמים מרוב שאנו שקועים במה שאנו עושים, אנו שוכחים לחיות.
בפרשת השבוע פרשת וארא נאמר "וידבר משה כן אל בני ישראל, ולא שמעו אל משה, מקוצר רוח ומעבודה קשה". רש"י מגדיר 'קוצר רוח' בכמה מילים פשוטות: כל מי שהוא מיצר, רוחו ונשימתו קצרה ואינו יכול להאריך בנשימתו. בני ישראל האמינו למשה, כמו שנאמר בפרשה הקודמת: "ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל". הם גם שמעו את משה, שמעו מה הוא אומר, הם רק לא שמעו אל משה. לא הייתה להם פניות נפשית להקשיב באמת למה שהוא אומר, כי כאמור 'קוצר רוח ועבודה קשה', הם בקושי נשמו.
כמה פעמים שמעתם את עצמכם אומרים: איפה יש לי עכשיו זמן ללכת להרצאה או שיעור? הייתי רוצה להיות יותר עם המשפחה, אם רק הייתי יכול. אבל אני עובד קשה, בקושי נושם. כמה פעמים אנחנו מפספסים דברים טובים בחיים מקוצר רוח ועבודה קשה?
אנחנו לא בגלות מצרים, אין אנו משועבדים לרודה ומכה כמו שהיו אבותינו במצרים, אנו כן משועבדים לפעמים לטכנולוגיה, למודרניזציה, למוסכמות המערביות. לרוב אנחנו שורדים נהדר, אבל לא ממש חיים. כי מי שעובד קשה אין לו זמן לעשות כסף, ומי שנתון בקוצר רוח לא מצליח להרים את הראש ולראות שיש עולם רוחני וערכי עשיר שנמצא בהישג יד ממש.
השליח הרב זלמן וישצקי, שווייץ