מספרים על דרשן מפורסם שידע בעצמו כי בין מעלותיו הינו גזמן מופלג ועל כן לכל מקום אליו היה מגיע היה בא עמו מוכיח אשר היה מופקד על איזון בין המציאות ובין דרשותיו. תפקידו של המוכיח היה לשבת בהיחבא מאחורי הדרשן ובכל עת שדבר גוזמה היה יוצא מפיו היה מיד מושך בשולי גלימתו . . . עולה הדרשן אל דוכן הנואמים ופוצח בתיאור של מלאך רע אשר ניסה למנוע ממנו הבוקר להגיע אל הדרשה, הוא היה נראה ככלב עם זנב באורך עשרה מטרים ומיד חש בשולי גלימתו הנמשכים לאחור, תשעה, שמונה . . . חמישה , ארבעה . . . והגלימה ממשיכה להימשך לאחור עם הישמע כל מידה מוגזמת, מטר, כן מטר היה אורך הזנב ואף עתה לא מרפה המוכיח משולי הגלימה . . . מסתובב הדרשן לאחור ובקול תחנונים אומר למוכיח, תשאיר לי קצת זנב . . . יש המתפתים להוסיף כהנה וכהנה על כל אירוע שהיה ויותר מכך על זה שכלל לא היה וכשמציאות חייהם פוגשת את מציאות החיים הכללית הרי שגוברת מבוכת הכלל על מבוכתם, הם עדיין שבויים בתוך אמיתתם המוחלטת וכלל לא מתעוררים מבועת הגזמנות האופפת אותם ואת קו מחשבתם, הם נוסעים בנתיב היושר וכל היתר מצויים מעבר לשולי הדרך . . . השכנוע הפנימי העצמי מוביל להתפתחותם של חיכוכים מצטברים היוצרים אווירת נכאים בסביבתם של הגזמנים עד שאין הם חשים כל כך בנוח, אולם במקום לתת את דעתם להשקעה בשינוי דרכם, הם מתלוננים על 'אורך הזנב' שנותר להם. נוח להם לחוש כדג במים ולהתנהל כראות עיניהם לומר ולחיות ככל העולה על לבם ובלבד שלא יצטרכו לתת דין וחשבון על כל אמירה או מעשה לו הם עשויים להיות מחוייבים. למעשה ניתן לומר כי הם חיים יותר את ההווה ללא כל קשר לעבר וללא כל נקודת עגינה עתידית הנראית לעין. חריגותם באה לידי ביטוי לעיתים בכך שרוח הגוזמנות גולשת גם אל תוככי המרחב ההתנהלותי על כל המשתמע מכך, הם אינם מקדישים תשומת לב יתרה לתזרים המזומנים החולף מבעד לידיהם ולעולם לא תקבלו מהם דווח על שום מה נעלמו להם כל המזומנים ומה היו יעדי הכספים, זה שהם מכוונים בעשייתם לרישול והזנחה, הם פשוט כאלה ומתפקידנו לעזור להם להתמקם במשבצות זמן ומקום הקרובות עד כמה שניתן למציאות. יש להם מטרות טובות, הם מעוניינים להרשים ובכל מחיר גם כשהדבר בא על חשבון כמה תחומים ראשונים במעלת חשיבותם, אלא שהדבר כלל אינו חודר את שריון ההסתכלות שלהם ולכן כל שפת הרמזים בכל סולם הדרגות אינה יעילה במקרים מעין אלה. העזרה היעילה ביותר עבורם יכולה להתבטא על ידי מתן שדר של תקווה ואכפתיות. אם תקחו להם את התקווה לשיפור ולשינוי מצבם לעולם לא תתנו להם את היכולת להיחלץ ממצבם, הם מאוד רוצים, אולם הם ממתינים לראות עד כמה אתם שואפים להיות חלק מהמשחק שלהם באופן החיובי בו תתייחסו אליהם, התייחסות של כבוד, הערכה ואמונה בהמשך דרך טובה יותר ועתיד איכותי בגבולות אפשריים ותואמי מציאות. ברגע בו הם יזהו שדר אמין הם גם יפנימו את הטוב שבעבר השני, טוב המצפה להם בדמות חברה מבינה אמינה ותומכת המוכנה להושיט יד גם בעת הימצאם עמוק בעמק הגזמנות ובמצב הנראה כלאחר ייאוש מוחלט. תקווה יוצרת תקווה ובהמשך אף דרך לחיים.