נהג שיכור נתפס נוהג במהירות בלתי נתפסת. הוא נהג לסירוגין על הכביש והמדרכות. "אתה שיכור!" מטיח בו השוטר. "לא נכון" משיב הנהג, "איני שיכור כלל". "אדרבא", מציע לו השוטר, "לך נא על הפס המסמן את שול הדרך". הנהג מתייצב למשימה, הולך ומקרטע בזיג-זג מצד אל צד. "רואה אתה", פונה אליו השוטר, "אתה שיכור". מתעקש שוב ועונה, "איני שיכור כלל, זו דרכי ללכת, זהו הישר שלי…"

אנשים עסוקים חלק נכבד מחייהם לחיות את רצון הזולת ולהלך על פי מקצב חליליו. אין הם עושים דבר מה, שמא הוא לא ימצא חן בעיני השני. למעשה כל עשייתם היא בבחינת 'מה יאמרו' ולעיתים עלולים הם אף להגיע למחוזות נטולי כל רגש והגיון. הם עושים כי כך מקובל לעשות… אין כלל השקעת מחשבה בסיסית מה טוב עבורי ומה יועיל לי וטוב עבור התקדמותי.

אדם מנסה לשכנע את עצמו כי הוא עושה הכול למימוש צרכיו ושאיפותיו בעוד שדרגת החשיבות העליונה הינה – דעת הסביבה והאופן בו היא תסתכל ותביע את דעתה עליו ועל מנהגיו. ללא משים אנו מונעים מדעת הזולת…

הפחד המתמיד מפני אמירת הזולת גורם לא אחת לויכוחים בין בני זוג. ויכוח בו האחד אינו מעוניין דווקא להתחשב לחלוטין בדעת הזולת והשני מלא וגדוש כרימון בחששות מפני כל ניד אף או צקצוק לשון של שכניו. ילד גדל על ברכי תובנות אלה וכל ימי חייו הצעירים הוא שומע, "מה יגידו עליך בבית הכנסת, מה יחשבו עליך כולם…". וכך באירועים משותפים סובב לו קהל שלם, חצוי בלבו בין מה שהוא באמת היה רוצה להיות ובין חזותו אשר אמורה להשביע רצונם של אחרים.

דרך חתחתים זו מתנתבת אל בין כותלי בית בהתהוותו, הדרך בה בני הזוג משוחחים ביניהם והיעדר הפתיחות הראויה מובילה לקשר דו ערכי: אחד בפה – תמיד יאמר את המצופה להישמע מפיו, ואחד בלב – תמיד בלבב פנימה נפש מיוסרת וחסרת תקווה, דבר המוביל בהכרח לצבירת תסכולים על בסיס יומי ובהמשך לידי חיכוכים בעלי עוצמה מתגברת וללא שתהיה להם כל סיבת יסוד ראויה לשמה.

הרצון תמיד לְרַצוֹת ולחיות על פי מצב רוחו של השני טומנת בחובה קלקולים רבים היות והמעגל מתעבה בכל סבב של עשייה עד שיקשה לפרוץ ממנו אל האוויר המשוחרר. הידיעה המנקרת תדיר בראש של 'עבד העשייה' וחיפושיו הנואשים לדרך מילוט יעילה נוטלים ממנו את יכולת הניווט העצמי אל הדרך היוצאת חוצה מהיכלי הכפייתיות…

אדם העושה את עשייתו תוך התחשבות בזולת ובראש שיקוליו רק טובתו האישית למרות שהדבר יגרום אי נוחות וסבל לשכניו ומכריו אינו האידיאלי לעשייה מבורכת עשירת דימוי עצמי חיובי, אלא עשייה דורסנית ובלי ראויה. עשייה אשר בה ההסתכלות ושקלול נכון של הכדאיות הפנימית ונוחות הזולת היא זו המובילה אל תוצאה של שלמות עצמית הן בשלב הרעיוני והן בשלב הביצוע וחשוב תמיד לזכור כי מדת האמת אינה עוד מוצר מדף, האמת נמצאת בידי מי ששומר עליה.

לכו עם האמת שלכם והובילו מהלכים ראויים תוך מתן מקום של כבוד לזולת.