". . . שמעתי הרצאה כל כך יפה, כל כך נהניתי, כל מילה זהב, ללקק את השפתיים . . . מזה הוא יודע לדבר המרצה הזה, איך הוא הביא לנו את הכול בהפוכה . . . הוא ממש תיאר לנו את החיים בצבעים הכי נכונים . . . . כמה התרגשתי לשמוע אותו הוא ממש מדבר לעניין . . . "

מרצה טוב ככל שיהיה, הוא בעצם משמש ככלי עזר לפיתוח רעיונות ודרכי פעולה, הוא מעניק לנו מניסיונו ומכישוריו הברוכים את הכיוון וכלי ההתמודדות.

מספרים על חתן שלמד אצל רב העיר את כל ההלכות הנוגעות לו. בין היתר תרגל איתו הרב את אמירת "הרי את מקודשת . . ." והדגיש לו כי את תיבת "לי" יהיה עליו לומר בעצמו. בערב החופה, החתן עומד נרגש, הטבעת בידיו הימנית, הרב לוחש לו, "הרי את מקודשת . . ." , "לי תגיד לבד" והחתן מיודענו חוזר אחרי הרב מילה במילה, "לי תגיד לבד . . ."

זו בעצם תמצית החיים, "לי" אנו חייבים לומר תמיד לבד. מסלול החיים מלמד אותנו לכל אורכו למידה מהי וכיצד יש לשלב את התובנות ממנה בחיי היום יום.

כשאנו שומעים דיבור אשר על פניו נשמע זניח לחלוטין, סתם אמירה אגבית ובלתי מחייבת בעליל, טוב נעשה אם ניתן לרגע את הדעת על הדברים שזה עתה שמענו, אולי בהן מצוי מסר חשוב עבורנו, יתכן וכל האמירה הזניחה לא נאמרה אלא בכדי שאנו נשמע אותה ונשכיל לפעול על פי התובנות אליהן היא מוליכה.

כשהילד מספר לנו על חברים המתנהגים שלא כראוי, ננסה תמיד להבין מדוע הוא מספר לנו את זה, מה הוא מצפה שנבין ונסיק. אם ילד אמר דבר חכמה ועיניו נוצצות מאושר וכשכמעט כל האורחים החמיאו לו ורק אחד נותר אדיש אל מול ים החן והידע שזה עתה כולם היו עדים לו, הילד לא יזכור את כל המחמאות, הוא לא ישכח את זה שישב ושתק כשובר גלים בלב ים סוער. זה יציק לו ואף עשוי לנתב אותו אל עשייה שאינה תמיד מן המשופרות.

כשהבית זועק ניקיון וגלוי וידוע לך כי קבוצת עובדים מתנדבים לא הגיעה לביקור בביתך, אל תמהר להתעלם ולפזול אל עבר הסיר במטבח ולדמיין על המטעמים הספונים בין דפנותיו . . . תן אל לבך כי יש מי שעמלה עבורך וממתינה לחיוך ומילת הערכה כנה וראויה.

אלף סדנאות ונבחרת מרצים איכותית ביותר לא יעשו כלום עבורנו. את התובנות עלינו להפנים בכלים שלנו ודווקא בכוחות המצויים בקרבנו, כי רק על ידי עיבוד נכון של כל קטע מידע והתאמתו לתנאי חיינו נוכל לפעול נכון באופן בו כל עשייתנו תתקדם תמיד אל עבר מטרה מקדמת עשייה איכותית יותר , דבר אשר יתרום הן לקשר איכותי ומועיל בהתנהלות התא המשפחתי על כל מרכיביו והן לידי בניין נכון של חברה בה כל אדם אינו רק מרכיב עצמאי המממש רק את יכולותיו מול עצמו בלבד.