במשך 29 שנים שלט המלך ברינדרה ביר-ביקראם-שהאה-דיב ללא עוררין במדינת נפאל. גס חברי הפרמלנט מונו לפי בחירתו ועל פיו ישק כל דבר. אלא שבזמן האחרון החלו רוחות חדשות לנשב ברחבי המדינה והדרישה לדמוקרטיה קמה ועלתה מכל עבר. המלך גייס את הצבא והכריז על מצב חירום. בעיר הבירה קטמנדו היתה האווירה מתוהה במיוחד והוכרז על עוצר. מדי פעם נשמעו יריות מכיוונים שונים ושוטרים וחיילים הסתובבו ברחובות. ממקומות שוניס דווח על מהומות דמים שבמהלכן נהרגו כ50- בני-אדם. לתוך כל הקלחת הזאת נקלעו… שלושה בחורים שנשלחו ממרכז חב"ד שבניו-יורק. כן, הם נשלחו לכאן בכדי לארגן 'סדר פסח' ציבורי! אומנם אין כמעט יהודים בנפאל אך המקוס וסביבתו מושכים אליהם מטילים רבים, ביניהס הרבה ישראלים.

אף שזו כבר השנה השניה שעורכים 'סדר' בנפאל הרי שהמצב העכשוי הטיל ספק בעצם קיומו. תנועת המטוסים כמעט הופסקה כליל ומשלוח האוכל עבור הסדר התעכב ונדחה ע"י חברת-התעופה עד ל… אחרי הפסח! גס המקום לעריכת הסדר לא הובטח וקציני הבטחון בשגרירות הישראלית, שבבנינה אמור היה להתקיים הסדר, חששו מכינוס גדול במצב החרום ששרר בעיר וסירבו לאשר את קיומו בבנין השגרירות. אך בינתיים נפוצה השמועה על הסדר הציבורי, המטיילים הישראלים זרמו אל הבירה קטמנדו וכחמש מאות איש נרשמו לליל הסדר.

אז מה עושים? ראשית דבר שלחו דיווח מפורט לרבי, באמצעות מכשיר הפאקס, וביקשו את ברכתו לפתרון כל הבעיות ולהצלחת
הסדר. ממש ביום האחרון, לאחר שנערכו מגעים קדחתניים עם חברת-התעופה, באמצעות שגריר ישראל בפרנקטפורט, אושר משלוח המזון ונשלח בטיסה השבועית והיחידה שעמדה לצאת באותו יום. כמה שעות לאחר שהספיקו לשחרר את הציוד מהמכס נסגר נמל התעופה מחשש למהפיכה. השגרירות עדיין עמדה בסירובה אך המארגנים המשיכו בהכנות לסדר…

ואז, פחות מ-24 שעות לפני מועד כניסת החג, נכנע המלך הנפאלי ללחצים שהופעלו עליו והודיע על נכונותו ללכת לבחירות דמוקרטיות. אלפים יצאו באותו זמן לרחובות כשהם מניפים את דגלי המהפכה, חנויות נפתחו וקריאות שמחה נשמעו מכל
עבר ; חג החירות של הנפאלים היה מעורב כביכול בחג החירות של העם היהודי. המצב החדש איפשר לערוך את הסדר כמתוכנן בבנין השגרירות וההכנות נכנסו להילוך גבוה. כולם ראו בעיניהם את הנס והיו אף שערכו חשבון ומצאו כי מכתבם של החב"דניקים
הגיע לרבי שעות ספורות לפני שהכריזו בנפאל על דמוקרטיה.

בסופו של דבר השתתפו למעלה מ-600 איש ב'סדר', אשר התקיים באווירה מיוחדת במינה. התרגשות רבה אחזה בכל הנוכחים. הפעם קראו כולם את ההגדה ביתר שימת לב ונדמה כי המילים דיברו אל לבם של המשתתפים יותר מאשר בשנים קודמות.

השמחה עלתה על גדותיה וקולות, ממאות גרונות שכבר נצרדו, המשיכו להשמיע בבל כוחם משירי החג. בשעת לילה מאוחרת עזבו כולם את המקום בליווי משטרתי, לא לפני שכל אחד מהמשתתפים קיבל חתיכה מהמצה שנשלחה במיוחד מהרבי מליובאוויטש. את דרכם לאכסניות ובתי-המלון עשו תוך כדי שירה אדירה וריקודים, כאשר הרעש הוציא את התושבים המקומיים מבתיהם בחושבם שזהו עוד אחד ממפגני המהפיכה…

רושם המאורעות לא פג אצל רבים מהישראלים ובשובם ארצה ליקטנו מהם כמה תגובות. רון גוטסמן מראשון-לציון סיפר ; "תכננתי את המסלול שלי בנפאל בצורה כזו שיסתיים בזמן, ואוכל להיות באן בסדר. מה שמצחיק הוא שלומדים על הדת שלנו דוקא מחוץ לגבולות הארץ. פעם ראשונה בחיי, למשל, שהכשרתי כלים. אפילו בצבא זה לא יצא לי, למזלי… אני רוצה להודות לחב"דניקים מכל הלב על מה שהם עשו כאן".

אמיר חידקל : "הייתי המום מהאווירה הכללית, הסדר התנהל כהלכה. באותם רגעים אפילו לא השבתי על הבית והיה זה הסדר היפה בחיי. נהניתי מכל רגע, ציפיתי שהסדר פשוט לא יגמר. היציאה לרחוב עם השירה והשמחה היתה דבר שלא יאומן. חב"ד עשו טוב על הלב לכולם ובמיוחד לי באופן אישי. הם לימדו אותי הרבה דברים ובזכותם התחלתי שוב להניח תפילין".

מן הצד השני מסבם אחד הבחורים החב"דיים שארגנו את הסדר : "בעזרת האמונה אפשר לשנות דברים. העמדנו כאן את האמונה שלנו במבחן. האמנו שהכל יהיה בסדר. כל האירוע הזה גרס לנו לראות איך שהדברים מתקיימים הלכה למעשה. צריך רק לרצות לעשות. לנו אישית היה זה ניסיון חשוב".