ערב ראש-השנה

 א. בערב ראש-השנה קמים בהשכמה לומר סליחות. לאחר התפלה אין אומרים תחנון , גם שופר לא תוקעים ביום זה. נוהגים לאחר התפלה לערוך "התרת נדרים".

ב. אם ערב ראש-השנה חל ביום ד', צריכים לעשות בו ביום "עירוב תבשילין", כדי שיהיה מותר ביום הששי (ב' של ר"ה) להכין את האוכל לכבוד שבת-קודש.

ראש-השנה

 א. החל מר"ה עד לאחר יום-הכיפורים אומרים בתפלת שמונה-עשרה "זכרנו", "מי כמוך", "המלך הקדוש", "וכתוב", "ובספר חיים" (בימות החול אף "המלך המשפט").

ב. שכח בימים אלו לומר זכרנו, מי כמוך, וכתוב, ובספר חיים, אינו חוזר לתחילת תפלת שמונה-עשרה, אך אם שכח לאמר "המלך הקדוש" חוזר לתחילת השמונה-עשרה.

 ג. בליל א' של ראש-השנה לאחר התפילה מאחלים איש לרעהו: "לשנה טובה תכתב ותחתם", לנקבה : "לשנה טובה תכתבי ותחתמי", לרכים : "לשנה טובה תכתבו ותחתמו", לרכות: "לשנה טובה תכתבנה ותחתמנה.

 ד. בראש-השנה טובלים את פרוסת "המוציא" בדבש.

 ה. בליל א' של ראש-השנה בתחלת הסעודה לוקחים פלח תפוח-עץ טבול בדבש, ומברכים "בורא פרי העץ", ואומרים : "יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה", ואז אוכלים מן התפוח.

 ו.. בב' הימים של ראש-השנה, לאחר קריאת-התורה ולפני תפלת מוסף, תוקעים בשופר (כשחל ר"ה בשבת-קודש ויום ראשון, תוקעים רק ביום השני של ראש השנה).

ז. צריך להקשיב היטב לברכות שלפני התקיעות (לשמוע קול שופר ושהחיינו). ולענות אמן ("ברוך הוא וברוך שמו" אסור לענות כברכות אלו) – ולשמוע את התקיעות.

ח. מזמן שמיעת ברכות התקיעות ועד לאחר התקיעות בסיום תפלת מוסף אסור לדבר.

ט. ביום הראשון של ר"ה, לאחר תפלת מנחה, הולכים לבאר המים או מעין, לומר "תשליך" (אם יום א' דר"ה חל בש"ק, אין אומרים "תשליך" ביום הראשון של ר"ה אלא למחרתו ביום ב' דר"ה, לאחר תפלת מנחה).

 י. כב' הימים של ר"ה צריך להזהר מאד מלדבר דברים בטלים. צריך לנצל כל דקה פנוי' לתפלה, לימוד התורה ואמירת תהילים.

צום גדלי'

א. היום שלמחרת ראש-השנה נקרא בשם "צום גדלי'". הוא יום תענית.

ב. אם "צום גדלי'" חל בשבת נדחית התענית ליום הראשון.

 עשרת ימי תשובה

א. בכל עשרת ימי תשובה אומרים "אבינו מלכנו" בשחרית ובמנחה, פרט ליום הששי בתפלת המנחה, בש"ק ובערב יום הכיפורים.

 יום הכיפורים

א. בערב יום הכיפורים עורכים "כפרות".

 ב. בערב יום הכפורים מצוה לאכול יותר מהרגיל.

 ג. אם אדם חטא כלפי חבירו וטרם ריצה אותו, צריך הוא לרצותו – ללא שהיות – בערב יום הכיפורים.

ד. בערב יום הכיפורים בתפלת המנחה, אומרים בסיום תפלת שמונה- עשרה – "על חטא".

 ה. את הסעודה-המפסקת בערב יוהכ"פ צריך לסיים מבעוד יום. ואת הצום צריך לסיים למחרתו כשהוא כבר ודאי לילה.

 ו. בנים שמלאו להם 13 שנה ויום, ובנות שמלאו להן 12 שנה ויום, חייבים לצום ביום הכיפורים כל היום. – אודות צעירים יותר או חלשים וחולים – צריך לשאול את הרב.

 ז. משהחל הצום בערב יוהכ"פ עד למחרתו ביוהכ"פ כשכבר ודאי לילה, אסור להתרחץ, רק בבוקר כשקמים מהשינה נוטלים הידים עד סוף קשרי האצבעות. אם נתלכלכו ידיו מותר לרחצן במים רק את המקום המלוכלך, גם לאחר יציאת-האדם לצרכיו רוחצים את הידים.

ח. ביום הכיפורים אסור לנעול נעלי עור, אף אם רק בחלקן עשויים מעור.

ט. במוצאי יום-הכיפורים צריך להבדיל "הבדלה".

י. במוצאי יוהכ"פ צריך להיות בשמחה תוך בטחון כי קבל השם יתברך את תשובתנו וחתם לנו שנה טובה.

יא. החל ממחרת יום הכיפורים עד סוף חודש תשרי – אין אומרים "תחנון".