מצות הנחת התפילין נוהגת בכל יום להוציא שבתות ומועדים. את התפילין מניחים הגברים מגיל 13 בבקרים לקראת תפילת שחרית.

בפסוק האחרון של פרשת השבוע (בוא) אנו נתקלים בפעם הראשונה במצוה זו: והיה לאות על ידך ולזכרון בין עיניך…". אנו מניחים את התפילין על היד ואחר כך על הראש. היד מסמלת את העשיה והראש את השמיעה וההבנה, רמז ל"נעשה" הקודם ל"נשמע".

בתוך בתי התפילין העשויים מעור בהמה טהורה נמצאות ארבע פרשיות הלקוחות מן התורה וכתובות על קלף בכתב יד של סופר סת"ם (הכותב ספרי-תורה תפילין ומזוזות).

אלו הן הפרשיות ותוכנן :

 "קדש לי" (שמות יג, א-י) – זכירת יציאת מצרים. 

"והיה כי יביאך" (שמות יג, יא-טז) – המצוה לספר לדור הצעיר על יציאת מצרים.

"שמע ישראל" (דברים ו, ד-ט) – יחודו של ה' והמצוה לאהבה אותו בלב ובנפש.

"והיה אם שמוע" (דברים יא, יג-כא) – חובת קיום התורה והמצוות והשכר והעונש.

בתי התפילין חייבים להיות מרובעים ורצועותיהן חייבים להיות צבועים בשחור. כל אלו אומנם אינם דברים שכתובים בתורה אך הם נאמרו למשה בהר סיני והועברו בעל פה מדור לדור.

יש להקפיד על נקיון הגוף בטרם הנחת התפילין. כל עוד אנו מעוטרים בתפילין עלינו לכלכל את מעשינו בהתאם ולשמור על מוצא  פינו. יש להזהר לבל יפלו התפילין, כי אם קרה חלילה שנפלו, על המפיל לצום באותו יום או לפדות את צומו ולכפר במתן מעות כסף לצדקה.

בהנחת תפילין של יד מול הלב אנו משעבדים את רגשות הלב אל ה' ועבודתו. שבע הכריכות שאנו כורכים על היד הן כנגד שבע המידות שלב. בהנחת התפילין על הראש אנו משעבדים את מוחינו ומחשבותינו לעבודת ה' על מנת שנכוון אותם אל האמת. במצוות התפילין טמונה סגולה מיוחדת השומרת על גופינו ונשמתינו מכל צר ואויב, ככתוב : "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", ואמרו חז"ל : אלו תפילין שבראש.

על אף שתפילין, שמשתמשים בהם יום-יום, מוחזקים ככשרים ואינם צריכים בדיקה, מכל מקום, היות ויתכן שהפרשיות מתקלקלות במשך הזמן יש למסור את התפילין מפעם לפעם לבדיקה אצל סופר מומחה. מצוה מן המובחר לבדוק פעם אחת בשנה.

בבית חב"ד תוכל למצוא סיוע בבדיקת וקניית תפילין ומזוזות מסופרי סת"ם יראי שמיים.

(לצערינו, מקוצר היריעה נגענו רק במקצת מדיני מצות התפילין. למעונינים ניתן לעיין ביתר פירוט בספר 'קיצור שולחן ערוך' סימןי,. ועוד)

המעשה הוא העיקר – איך מניחים תפילין

(כל האמור להלן הוא על פי מנהג חב"ד, שברוב המקרים נכון גם ליתר העדות)

נוהגים להניח תפילין בעמידה. מוציאים את התפילין של יד ומניחים על פרק הזרוע השמאלית בין המרפק לכתף, במקום גובה הבשר הנקרא "קיבורת" (מי שכותב ביד שמאל מניח על יד ימין). לאחר שמברכים : "… אשר קידשנו במצוותיו וציונו להניח תפילין" מהדקים את הרצועה שבתוך הקשר וכורכים את הרצועה שלוש פעמים סביב הזרוע, כצורת האות "ש", ועוד שבע כריכות סביב הפרק שבין כף היד והמרפק.

מיד לאחר מכן, ללא הפסק בדיבור או ברמיזה, יש להניח את התפילין של ראש. מקום הנחת התפילין בראש הוא מעל המצח, דהיינו, ממקום התחלת עיקר שורשי השיער ועד סוף המקום ש"מוחו של תינוק רופס" (רך). יש להקפיד שהתפילין יהיו באמצע רוחב הראש שנאמר : "והיו לטוטפות בין עיניך" . קשר התפילין צריך להיות מאחורי הראש למעלה, בסוף אמצע הגולגולת כנגד הפנים. לאחר שהדקנו את התפילין לראש יש לכרוך את יתרת הרצועה של היד. שלוש כריכות על האצבע האמצעית (אמה) ואת היתר יש לכרוך ולקשור על כף היד. חליצת התפילין נעשית בסדר הפוך : תחילה של ראש ואחר כך של יד.