ערלה הוא כינוי לפירות העצים בשלוש השנים הראשונות לנטיעתם, שבהן התורה אוסרת לאכול או להנות מהפירות. מקור המצווה בויקרא יט, כג, "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ, וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ, אֶת פִּרְיוֹ; שָׁלֹשׁ שָׁנִים, יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל".
עורלה היא מהמצוות התלויות בארץ (= מצוות הקשורות לעבודת הקרקע, נוהגות לרוב רק בארץ ישראל), אך בניגוד לשאר מצוות אלו היא נוהגת גם בחוץ לארץ, למעט 'ספק ערלה' שמותר בחו"ל ואסור בארץ ישראל.
דין זה הוא הלכה למשה מסיני.
איסור עורלה חל רק על הפירות של עצי מאכל, ולא על חלקים מהעץ שאינם ראויים לאכילה. בשלוש השנים הללו הפירות אסורים לחלוטין ונאסר ליהנות מהם בכל דרך שהיא. בסיום שנים אלו חל על הפירות דין נטע רבעי (= פירות קדושים שיש לאכלם בטהרה בירושלים.
דיני עורלה מובאים במשנה במסכת עורלה שבסדר זרעים. על המסכת יש תוספתא ותלמוד ירושלמי אך לא תלמוד בבלי.
לאחרונה, פותחו זנים רבים הנותנים פירות בשלים כבר בשלוש שנים הראשונות לעץ, ויש להזהר בזה. הרבנות הראשית מוציאה רשימת הפירות והמשקים הנמצאים בפיקוח. זה מועיל כאשר זהות המגדל בטוחה. אם לא ידוע, ישנן דעות שכל עוד רוב היבול מזן זה אינו ערלה, ניתן להקל. ויש המחמירים מאחוזים מסויימים ומעלה.