מתי קל יותר לעבוד את ה', בחורף או בקיץ? לכאורה זו שאלה מוזרה. וכי מה הקשר בין עבודת ה' לבין עונות השנה? אך מסתבר שיש קשר (אין הכוונה לתנאים חיצוניים וסביבתיים שקיימים בחורף או בקיץ, אלא לעצם מהותן של תקופות אלה).

על-פי תפיסתה של תורת החסידות אין שום דבר מקרי ו'טבעי'. לכל דבר, ולו הטבעי ביותר כמו זריחת השמש, יש שורשים רוחניים, והתופעות הגשמיות הן, למעשה, השתקפות ובבואה של התופעות הרוחניות.

השתקפות למטה

תפסנו כדוגמה את זריחת השמש, אך זו דווקא דוגמה טובה. השמש הגשמית, השמש שלנו, היא בעצם השתקפות של שמש אחרת – "שמש ה'". זריחתה של השמש שלנו היא בבואה לזריחתו של האור האלוקי האין-סופי. לכן אנו מתפללים עם הנץ-החמה ומקיימים מצוות אחדות דווקא בשעות היום ולא הלילה.

לאמיתו של דבר, עצם העובדה שהשמש זורחת נובעת מזריחתה של "שמש ה'". הואיל ואורה האלוקי של "שמש ה'" מתחיל להאיר, לכן זורחת גם השמש הגשמית שלנו. היא כמו בבואה, כמו צל שמתנהג בדיוק בהתאם למקור הצל.

אם נמשיך בקו-מחשבה זה, נגיע למסקנה, שגם העובדה שבקיץ יש יותר אור וחום של השמש מאשר בחורף, נובעת מהבדלים במידת גילויו של האור האלוקי בין החורף לקיץ. ואכן, בתורת החסידות מבואר באריכות, שעבודת ה' בחודשי הקיץ שונה מהעבודה בחודשי החורף, כי בקיץ מאירה "שמש ה'" בעוצמה יתרה מאשר בחורף. רבי יוסף יצחק מליובאוויטש היה אומר, כי קל יותר לעבוד את ה' בקיץ מבחורף.

בקיץ מאיר יותר האור האלוקי

למעשה, החורף והקיץ מייצגים שני אופנים בעבודת ה'. אפשר לעבוד את ה' בעיקר על-ידי הגברת אור הנשמה, ואפשר לעבוד את ה' בעיקר על-ידי זיכוך ועידון הגוף. שתי הדרכים מובילות באופן כללי לאותה מטרה – להתקרבות אל ה'. בשתי הדרכים מגיעים להתגלות הנשמה ולזיכוך הגוף. ההבדל הוא רק בכיוון התנועה: האם מגיעים לגילוי הנשמה באמצעות זיכוך הגוף, או שמגבירים תחילה את אור הנשמה וממילא הגוף מזדכך.

בחורף עיקר העבודה היא בזיכוך הגוף. בתקופה זו אין התגלות גדולה של "שמש ה'", וממילא גם אור הנשמה אינו מאיר בעוצמה רבה בגוף. זו תקופה כללית של קרירות, ועבודת ה' בתקופה זו מתבטאת בעיקר בהתגברות על קרירות זו, בזיכוכו ובעידונו של הגוף.

לעומת זאת, בקיץ יש התגלות גדולה של "שמש ה'". האור האלוקי האין-סופי מאיר בעוצמה רבה ביותר. הנשמה קולטת הארה זו ואף היא מתחילה להתגלות ולהאיר בנפש ובגוף. לגוף הגשמי ולנפש-הבהמית קשה הרבה יותר לעמוד מנגד ולהפריע לעבודת ה'. באופן טבעי קל יותר לעבוד את ה' ויש יותר התעוררות טבעית להתקרבות אל הקב"ה.

עם זאת צריך לזכור, שתהליכים מסוג זה מורכבים למדיי. כאשר הגילוי הגדול של "שמש ה'" אינו יכול להתבטא בכיוון החיובי של יתר עבודת ה', הוא עלול לפנות לאפיקים שליליים. מבחינה זו הוא דומה לכל כוח שקיים בעולם, שאפשר לנצלו לטוב ואפשר להשתמש בו לרעה. הדברים שלעיל מתייחסים באופן כללי לעובדה שבקיץ יש התגלות גדולה של אור ה' ונטייה טבעית של הנשמה להתקרב אל הקב"ה.

אז אם אתם אוהבים את הקיץ – דעו שגם הנשמה אוהבת אותו, בגלל שאז מאירה "שמש ה'"!