המושג תשובה נתפס כיום בעיקר בהקשר ל'חזרה בתשובה' הפופולרית. האמת היא שה'חזרה בתשובה' הזאת אינה מבטאת את מהותה האמיתית של התשובה, ובמידה מסויימת היא אף מטשטשת את מהותו הבסיסית של מושג התשובה.
יש כמה וכמה סוגים של 'תשובה'. הסוג הראשון – יהודים שומרי תורה ומצוות, שעושים תשובה ומתקנים את חטאיהם. תהליך התשובה כאן פנימי יותר, וביטוייו החיצוניים מצומצמים או אף אינם נראים בהכרח. מראהו ואורח-חייו הבסיסי של האדם נשארים כשהיו, והתשובה מתבטאת בהקפדה רבה יותר על לימוד תורה, על תפילה בכוונה, על זהירות מלשון-הרע ורכילות, על עוד הידור במצוות, על תיקון המידות וכדומה.
הסוג השני – תשובתם של מי שסרו מדרך התורה וחוזרים אליה. אלה יהודים שגדלו על ברכי התורה והמצוות, נטשו את דרך התורה, ועכשיו הם שבים ומקבלים עליהם עול תורה ומצוות. כמו-כן אפשר להכליל בסוג הזה את מי שהידרדרו לעולם הפשע והעבריינות, ושבים עכשיו לדרך הישר. הצד השווה שבשני הסוגים הללו – מדובר בבני-אדם שחונכו בדרך הישרה, סטו ממנה והגיעו להחלטה לשוב אליה.
חזרה לעצמנו
הסוג השלישי הוא המפרנס את הכותרות והכתבות – יהודים שלא נולדו על ברכי התורה והמצוות, לא למדו יהדות, לא התחנכו על-פי דרכה, וקצתם אפילו לא ידעו שהם יהודים. בשלב כלשהו בחייהם התוודעו ליהדותם והחליטו להתחיל להתקרב אל התורה ולהתנהג על-פי הוראותיה. לכל אלה היהדות היא דרך חדשה, שאותה לא הכירו. אף קשה היה לבוא אליהם בטענה כלשהי, משום שהיו בבחינת 'תינוקות שנשבו'.
במבט ראשון נראה שמושג ה'חזרה בתשובה' אינו הולם כלל את הסוג השלישי. מתאים היה לכנות זאת 'גילוי היהדות' וכדומה. לכאורה אין כאן מה לדבר על חזרה ועל שיבה. איך אפשר לחזור למקום שלא היית בו מימיך.
ובכל-זאת, גם הסוג זה יכול להיקרא 'חזרה בתשובה', כי בעומק הדברים גם כאן יש חזרה ושיבה, ואין זה מעבר לדרך חדשה וזרה. גם מי שלא התחנך על ברכי היהדות ואף מי שלא ידע שהוא יהודי – בנפשו פנימה היה ונשאר יהודי, והיהדות הייתה ונותרה שלו. הוא 'היה כאן', גם אם לא ידע זאת. אולי מבחינת התודעה שלו אלה דברים חדשים ובלתי-מוּכרים, אבל מצד האמת הפנימית שלו – היהדות הייתה שלו, ונפשו הייתה קשורה בה מאז ומעולם. עכשיו הוא רק מגלה זאת.
הטוב אין-סופי
על-כל-פנים, גם אם התופעה הזאת יכולה להיקרא 'חזרה בתשובה', ודאי שאין היא ממצה את מהותה. התשובה, בעיקרה, היא התעוררות של האדם בשאיפה להשיג את האמת, לתקן את עצמו, להיות שלם יותר. התעוררות כזאת אינה מיוחדת לקבוצה זו או אחרת, אלא לכל יהודי באשר הוא. הגדול שבגדולים צריך לחזור בתשובה, כשם שהקטן שבקטנים צריך לעשות זאת. הטוב אין-סופי, ואין מי שפטור מחובת התשובה.
ה'חוזרים בתשובה' צריכים לזכור זאת, כדי שלא יחשבו שהגיעו אל הפסגה ועכשיו התשובה היא מהם והלאה. יהודים שומרי תורה ומצוות צריכים לזכור זאת כדי שלא יאבדו את המתנה היקרה שנקראת תשובה, וכדי שלא יחשבו שהיא שייכת רק למי שנולד בקיבוץ.
כולנו צריכים לחזור בתשובה, לתקן, להשתפר, לחתור להיות טובים יותר. עכשיו הזמן, והקב"ה ודאי יקבל את תשובתנו באהבה ויחתמנו לחיים טובים.
התוכן באדיבות:
צעירי אגודת חב"ד
© כל הזכויות שמורות
