לחצו כאן לכל שאלה בנושא חינוך זוגיות ומשפחה

לא אחת נתקלים אנו במציאות בה אנו נשאלים שאלה כלשהי שאין לנו אליה מענה מיידי. מביני דבר יידעו תמיד לומר 'איני יודע', אולם הם כלל לא יסתפקו באמירה זו ותמיד הם יוסיפו 'אחפש ואמצא מענה לשאלתך'. למעשה זו אינה תשובתם הייחודית של מביני דבר, אלא תשובתם של בני אדם בעלי רמת מודעות עצמית נאותה היודעים את אשר ברשותם ואינם חשים כל בושה לומר את האמת כפי שהיא.

הכל טוב ויפה כל עוד הדברים הינם בגדר של חיי חברה סדירים מן המניין, אולם הדבר מתעצם שבעתיים כשבן זוג אינו יודע לומר את המשפט הבסיסי 'איני יודע'. אדם שאינו יודע להודות בטעותו מקים מולו גדר ההולכת וגובהת עד אין קץ וככל שירבו מקרי אי ההודאה וההכרה כן תתעבה ותיווצר לה חומה כששני בני הזוג משני עברי המתרס. לא אחת נשמעת הטענה בפי זוגות המתמודדים עם קשיי תקשורת ביניהם על כך שלו רק הייתה הסכמה עם הבנת עצם הטעות ולאו דווקא כעמידה בפני בית דין שדה, אלא עצם היכולת הבסיסית לומר 'טעיתי' הייתה כל תמונת הזוגיות נראית אחרת לגמרי.

ניתן לומר (ולא כקביעה גורפת) שישנם מקרים רבים של גברים הרואים כפגיעה במעמדם בהירארכיה המשפחתית את עצם עובדת ההודאה בטעות, משום שבראייתם לא יתכן גם להודות בטעות ובו בזמן להוביל ולנווט את הבית. בנוסף לכך עצם הצדקת מעמדם נפגע מכך ועל כך אין הם רוצים או מסוגלים לעבור לסדר היום. נקודה זו משמשת כמחוללת חלק בלתי מבוטל של אי ההסכמה והחיכוכים בחיי התא המשפחתי ומעיבה על תפקודו התקין.

בטבעה מחפשת האישה את ההבנה כי אין לה תחומי מידע אפורים, הכול חייב להיות ברור שלב אחר שלב. אין היא מעוניינת להתמודד עם שטחים בלתי ברורים. היות וכך, ברגע בו היא מבחינה בטעויותיו של בעלה ובאי יכולתו להפיק מפיו את מילת המפתח 'טעיתי' הדבר יוצר אצלה תחושת חוסר חיבור ואי מתן לגיטימציה ליכולת ההובלה של הבעל ומכאן ועד למשבר קצרה הדרך וכל זאת על קוצה של מילה.

למעשה, מבוגרים רבים ובייחוד אנשי הוראה לוקים בתסמונת 'הכול יודע', לעולם לא ישמעו מהם תלמידיהם את צמד המילים 'איני יודע'. משום מה השתרשה לה הדעה כי אי ידיעה כמוה כחידלון מוחלט. אדרבא, תלמיד השומע מרבו כי אין הוא יודע כעת לתת מענה לשאלתו, אולם מיד עם תום השיעור הוא יעשה את המיטב לשם איתור התשובה הנכונה והמתאימה ביותר לשאלת התלמיד. בכך הוא יפנים בלב התלמידים את התובנה של הצורך להתייגע ולחתור אל האמת כל העת וכן יפנים בהם את ערכיותה של מידת האמת.

כשילד גדל ומתפתח נכון, הרי שהוא יגיע לגיל הבוגר מתוך הידיעה כי אין אדם מושלם וכל העת אנו מצויים בתהליך למידה בלתי פוסק וכל שלב מהווה מדרגה אל השלב הבא ואין כל בושה לומר 'לא יודע' ובלבד שמיד לאחר מיכן הוא יעשה את המאמץ הראוי כדי שבתחום עליו הוא נשאל תהיה לו הידיעה המיטבית.