בסעודת שבע ברכות חגיגית הורה המחותן למלצר הראשי להגיש למכובדים היושבים במזרח מנת רבע עוף לכל אחד ואילו לכל יתר המוזמנים שיגיש רבע עוף לכל ארבעה סועדים. ראה זאת אחד הסועדים והחליט ללמדו לקח. באמצע הסעודה קם והכריז 'מנחה, מנחה' . . . הכעיס הדבר את המחותן, מדוע אתה מזדרז לתפילת מנחה, כעת רק רבע לאחת . ענה לו הסועד, אצלך רבע לאחד ואילו אצלנו רבע לארבע . . .

הורים עושים הכל למען טיפוח הקן המשפחתי שלהם. ההשקעה אינה תמיד נמדדת מבחינה כמותית, הם חשים הלכה למעשה כי הם נותנים באופן שוויוני לחלוטין לכל ילדיהם ללא יוצא מהכלל. אולם בשטח הדברים אינם כך הלכה למעשה. הדברים נמדדים באופן שונה על ידי הצד המקבל. לא תמיד הנתינה הייתה ברמת שמחה שווה, או אף יתכן והבעת הפנים הייתה שונה מהאחד למשנהו. בראשון הביעו הפנים אורה ושמחה ובמשנהו עצב ודאגה ובשלישי הביעו הפנים עידוד ותמיכה. השוני בו המקבל תופס את השדר מעמיד אותו במשבצת שונה בדירוג המקבלים בבית. שם, בממלכה, נעשים סקרים בלתי מילוליים כל העת. הם כבר יודעים לתייג, מי הוא מיושבי 'המזרח' ומי נכלל בהגדרת 'עמך' ושאר המוזמנים לאירוע. בהתאם לכך נקבעים כל כללי ההתנהגות של בני הבית. המשוב המגיע בעקבות השוני של חלוקת תשומת לב ההורים מתפרס על פני קשת רחבה של תגובות אפשריות. החל מהתנהגות 'כמעט' רגילה החורגת מהנורמה המקובלת וכלה בהתנהגות חריגה לחלוטין.

אין כל מחוייבות של ההורים לקנות בו זמנית לכל ילדיהם את אותם פריטי לבוש או כל אביזר נלווה הנחוץ להם בפרק זמן מסויים. לעומת זאת, כל מהלך אשר נעשה בתחומי הבית ואינו מוסבר כראוי, עלול ליצור תגובות שמקורם הינו בתחושת הקיפוח וההתמרמרות. כל מהלך ולו גם הזעיר ביותר הנוגע לאחד מילדי הבית והוא עתיד להיראות לעיני כולם, טוב יעשו ההורים אם יניחו את הדבר גלויות לפני כולם וישתפו אותם במניע להחלטתם. "נעליו של יוסי לוחצות עליו, אנו קונים לו נעליים חדשות". או כל 'הודעה לעיתונות' אחרת. לעומת זאת חשוב לא פחות כי את כל ההודעות לא ישדרו ההורים בנימת התנצלות ורפיסות. הדבר עלול להתפרש אצל הילדים כהודעה בלתי אמינה. כמו כן, חשוב לא פחות, לשדר מנהיגות. הבית על אף הפתיחות שבו, מנווט בידיים אמונות מתוך ראייה כוללת של כל הילדים ושקלול צרכיהם כל אחד על פי נתוניו האישיים.

ילד החש כי הוא אחד מתוך כמה אינו מהווה תמיד קרקע פורייה להצמחת יבולים מבורכים. לכן חשוב בהמשך למתן היחס החם והאוהב לכולם כאחד, לדעת לייחד ולהעצים את המיוחד שבכל אחד מילדי המשפחה. כל הורה מכיר את ילדיו ובדרך הייחודית לו ימצא את נקודת החוזק של כל אחד מהם. כשמחזקים משבצת אחת בכל ילד, הופכים כל ילדי המשפחה לפאזל מושלם, כל חלק בו תומך ובונה את האחר בעוצמה תוך אמונה איתנה ביכולתו ובחוסנו לתת ולהשלים את הזולת מבלי שהדבר גורע ממנו מאום.