ישנם דברים המתקבלים על דעתו של כל אדם, ללא כל צורך בהכנה נפשית או רצון מיוחד להבין את עומק ההיגיון המונח בבסיסם של דברים, הם פשוט דברים הגיוניים כל כך במהותם עד שהם מוצאים מסילות אל לב כל שומע. לעומתם ישנם דברים המגיעים ממקור של הכתבה. מקור הדברים מתיימר להכתיב ולהוביל, כוונתו באמירותיו היא כה שקופה וברורה. הוא מעוניין להוביל ולנתב, כל העולם ייסוב על צירו בהתאם לתכתיביו. ברצותו ינוע וברצותו ידום, מעין תוכנית כבקשתך ואולי נכון יותר, כבקשתו . . .

לא רבים נותנים את דעתם על כך, אולם את קצב הכתבת הדברים מפי אותו מקור, הם עצמם מנווטים על פי מאפייני תגובותיהם. ככל שנימת הרגש האישי שלהם תזלוג אל בין מילותיהם, כך יגבר קצב העשייה של מיודענו המקור . . . העשייה תתאפיין במוטיבים מרחיקי ראות, רמת הפגיעה תלך ותגבר ומטרותיו ילכו וימוקדו עד כדי אמירת דברים בלתי נעימים לאוזן כל שומע ולא רק לאוזנו של הנפגע היחידי . מהרגע בו סומנה המטרה, העשייה תיעשה ממוקדת יותר. זהו למעשה תהליך המביא להתהוותה של מעגליות בלתי פוסקת המזינה את עצמה ללא הרף כשהתוצאות משרתות ללא הרף את מיודענו מקור הדברים.

במגרש הביתי באים הדברים לידי ביטוי בשני מישורים: האחד, בהתמודדות עם בני העשרה והשני בחיים הזוגיים ובאיתנותו של התא המשפחתי. גיל העשרה מביא עמו בכנפיו משק נעורים מתגבר הסופח אל תוכו בקלות יתר כל עצם המגלה התנגדות ולו גם הקטנה ביותר. כל אמירה שאינה זורמת בעליל עם כיוון החשיבה הצעיר והתוסס, דינו להישטף בגלי צונאמי של אמירות מתריסות עד כדי פוגעניות, אמירות שהחמלה נעדרת אף מבין שורותיהם. ככל שיעמדו ההורים על נפשם, כן יגדל ויגבה הגל השוצף ויותיר אחריו הרס וחורבן של ממש. הדברים יוכלו להיראות אחרת ברגע שההורים יחצינו קו של הבנה, אהבה ויכולת הכלה ללא מתן רמז קל שבקלים על קושי אישי כלשהו, אין הם חפצי טובתם בלבד. הם רואים רק את טובת ילדם, או אז ישקוט הסער, ינוח הזעף והשלווה תשוב אל משכנם.

כן הם פני הדברים במתיחויות בין בני זוג. כשהאחד עולה על בריקאדות והשני מקים קול זעקת שוד ושבר, מזרימים קולותיו את האדרנלין עד שהשמים אינם גבול מוכח עבורם והדברים ילכו ויתעצמו עד שיהיו בלתי נסבלים לחלוטין. חשוב לזכור כי אין כל צורך להיות זה שאומר את האמירה האחרונה, אין זו פחיתות כבוד להניח לשני את מנת הכבוד המפוקפק להיות זה שמסיים את המערכה.

חשוב לא פחות מכך לזכור בהתנהלות היומיומית נמצא בכל מקום את אותו יצור בלבוש שונה מעט, אולם עם אותם קווי אופי, מאפיינים אשר תמיד יובילו אותם להוציא את זולתם מדעתם וליצור את הרושם כי הם ורק הם מובילי דעת הקהל בסביבתם הקרובה והרחוקה. לעולם אל תחפשו עמדה חזיתית מולם, עדיף לקיים את המאמר "חבי מעט רגע" . . . רגע אחד (בלתי מדיד) לעמוד מהצד ולתת לגל העכור לחלוף על ידכם, כך יבין הצד שמנגד כי הוא כלל אינו נגד, הוא כלל אינו פרטנר ולכל היותר הוא ניחן ביכולת רטורית מוכחת, אולם ללא כל קהל יעד פוטנציאלי, או אז תרד רמת תאוותנותו לכבוש והרוגע ישוב לפרק זמן מסויים לשרור בנפשו הסוערת. זהו הרגע בו תוכל בהחלט לומר כי התוכנית היא אכן כבקשתך . . .