בעידן המודרני בו במרכז קניות אחד ניתן לקנות כמעט הכול, החל מפריטים פעוטי ערך וכלה בסמלי סטאטוס יוקרתיים, נראה היה בתחילת התהליך כי כלו חלפו להן מן העולם כל מקומות הרכישה הקטנים. נראה היה כי תם זמנם ואין להם עוד כל הצדקה קיומית. אולם לא כך פני הדברים, אלא שהדבר הביא לחלוקה ברורה בין שכבות אוכלוסיה, האליטות ו'עמך'. כל אחד מנתב את עצמו אל המקום בו הוא חש כמצוי בקרב בני מעמדו באופן ברור, גם אם הדבר גורם להידלדלות המזומנים המצויים תדיר בארנקו…

בכל תחומי החיים ישנן דמויות שהן בבחינת מרכזי מידע שכונתיים וישנן דמויות שהן בבחינת קניון עירוני. תמיד תתעדכן מפיהם על כל פיסת מידע נחוצה לך ושאינה נחוצה, כל פריט מידע נלעס היטב ומוסף לו הרוטב הראוי, כל לקוח מקבל את התבשיל בהתאם לכלי ההכלה שלו. הדברים הנאמרים הינם על פי רוב בגדר מידע שנשוא המסרים היה שואף שלא יובא לידיעת הציבור, אולם מה יעשה מרכז המידע, המאגר מלא והוא כה חפץ לעשות חסד עם זולתו ולשתף את הכלל במידעים הרשומים במאגר זכרונו הדחוס…

מסתבר, כי לכל מידע ישנו קניין פוטנציאלי, כך שכל מאגר המידעים מנותב כל העת וחרושת השמועות חוזרת אל המקור כשבאמתחתה ריבוי על טבעי של מאות אחוזים . . . המעגליות הינה כמעט בלתי מוגבלת, אלא שכגודל המידע, כך בכפולות אין ספור מספר חללי ההגיגים.

ילדי המשפחות בהן נילושות עיסות בני אדם וגורל מדינות נחתך בהן בהבל פיהם של קברניטי הבית, מורגלים כי אין כל ערך לא לרב ולא לכל אדם נשוא פנים זה או אחר, כולם שווים בפני הביקורת. ואפילו כולם חכמים, כולם נבונים, כולם יודעים את התורה, אין מעמדם מקנה להם חסינות בפני שבט הביקורת.

הדור הצומח על קרקע פורייה זו, יכפיל עשרות מונים את יבולו ובסופו של תהליך, גם הוריו לא יהיו כלל חסינים מפני הביקורת, כי זה הרי הדרך בה הם הורו להם ללכת בבטחה. אלא שאז, בעת בה הביקורת מוטחת תחת מסווה של אמירות בונות המלוות בחיוך חברי ובצקצוק לשון, חשים ההורים כי מעמדם האיתן במצרם נפגם ואין הוא עוד כתמול שלשום.

במצוקתם, פונים ההורים אל כל מיני 'מביני דבר' אנשי ידע והיגיון . . . אנשים שכל ידיעתם מוכחת על ידי נענוע ראש בתנועה הבאה להביע רמת חשיבות גבוהה עד מאוד וכן מקבל קו השבר מימדים שלעיתים אינם ניתנים לאיחוי כלל. 'מבין' אחד מחווה את דעתו כי הילד מביע מצוקת נפש . . . השני דווקא מתמקד בעומס ההוראות הניתנות לילד בחיי היומיום. כך הולכים ההורים ממבין למבין עד כי דעתם משתבשת עליהם ואין הם יודעים להחליט מהי הדרך הראויה למען בנם ולמעשה למענם ומשפחתם. אף בעת בה הם ניצבים מול הכוונה מקצועית, אין הם משוכנעים מרוב מלל בלתי ראוי, כי זו אכן הדרך.