מספרים כי אל מוסך מלוכלך ורווי שמנים נכנס אדם מחוייט וממותג מכף רגל ועד ראש. פונה אליו המוסכניק ושואל מה הוא מחפש כאן. עונה לו המחוייט, באתי לראות מה קורה עם המכונית שלי. כעבור כמה דקות דומיה מתעניין המוסכניק, במה אתה עוסק אדוני? אה, אני, עונה הלה ברוב חשיבות, אני פרופסור, מנתח בכיר. מנתח? אומר/שואל המוסכניק. גם אני מנתח בדיוק כמוך. . .

כמוני?, נדהם המנתח החשוב. כן בדיוק כמוך. אתה מוציא חלקים בעת הניתוח ואני גם, אתה משתיל ומחליף וגם אני בדיוק כמוך, אם כן שנינו שווים בחשיבותנו . . . המנתח חש צורך עז להעמיד את המוסכניק במקום הראוי לו אחת ולתמיד.

הגביה מעט את כתפיו, הביט מפסגת רום מעלתו וענה: אני מנתח כשהמנוע פועל, נסה נא אתה לעשות זאת ותבין כי אחרי ככלות הכול אין מעמדנו שווה . . .

אין בזאת עדיין כל המלצה לחבור אל ענני הפסגות של המנתח היהיר, אלא כל שעלינו לעשות הוא, לפעול כל עוד המנוע פועל ומזרים אנרגיה חיובית לכל חלקי המערכת. לדעת לתחזק נכון מערכות חיים כל עוד הן מתפקדות ולא להמתין עד שהן חדלות מלשדר כל אות חיים ואז להזדעק ולהפעיל כל כלי הנראה כעשוי להועיל ולהפעילו על מנת שתשוב רוח החיים אל הגוף הדומם.

די לה לעיתים לאמירה הנחשבת לקטלנית מבחינת השומע כדי לגרום לו ליציאת נשמה של ממש עד כדי כך שהוא מואס בכל החיים עלי אדמות ותחושתו הינה כשל חפץ דומם, נטול כל סיכוי להתקדמות בכל תחום מתחומי החיים.

גם כשמעוניינים לומר דבר מה אשר בבסיס כוונתו קיים רצון כן לשפר ולהועיל, לתקן ולהעלות על הפסים, יש דרך לכל דבר וישנה האמירה המתאימה לכל אחד על פי יכולת ההכלה שלו ולא מה שיתאים לבן הבכור יתאים בהכרח לצעיר הבנים.

לעיתים לא רחוקות נתקלים בהתנהגות הגורמת לרצון עז לומר את כל האמת, מרה ככל שתהיה, הישר בפני הילד, אמירה אשר תבהיר לו אחת ולתמיד מהו מעמדו בבית. לרוב, תחושה זו הינה תוצר ישיר של התנהגות אשר אין עוררין עליה כי אינה נובעת מעומק חשיבה, אלא ישנו כאן מינון לא מבוטל של ראיה עצמית בלתי מבוטלת אשר אינה משקללת בתוכה את הזולת, ובעת רצון זו חש הסכר כי בקיעים בלתי הפיכים מתרחבים בבסיסו וכל מעיינות תהום רבה פורצים כנהר לבה בלתי פוסק המאכל כל חלקה טובה הנקרית בדרכו.

גם אם פעם בילד עוד זיק של תקווה, ניצוץ אשר יכול היה להשיב אותו אל דרך המלך, באה התפרצות זו וכיבתה גם אותו.

כל מהות מטרתנו בניתוב הדור הבא הינה, לעבוד, לתחזק ולשפר כל עוד המנוע פועל משום שכל זמן שהנר דולק ניתן לתקן, במנוע החי הדינאמיקה שונה מעולם המוסכים. שם כדי לטפל חייבים להשבית את המנוע שאם לא כן עלול המטפל להיפצע מגלגלי השיניים או משאר חלקי המתכת הסובבים על צירם. בעולם הנשמות, עולם המורכב כולו מהרוחניות המתפעלת את המנוע האנושי, כאן יש צורך מתמיד לשמר את פעילות המנוע.