בית חב"ד גוש קטיף ניצן

ניצן. ת.ד. 10

א-ה 10.00-13.00

תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון

שנהיה לראש ולא לזנב

ילד הגדל לעולם של השגיות מבין שהכול מגיע לו, בצדק ובהמשך אף שלא בצדק, הוא הבין שהכול נועד כדי לשרת את מטרות ההישגיות הבלתי נדלית שלו ושל סובביו...

  יש לכם שאלה בנושא חינוך? לחצו כאן

זכורה לי אמירתו המיוחדת של אבי מורי ע"ה בזמן שקדם לנישואיי. "דע לך כי כעת הנך עומד לעבוד עבודת אלילים . . ." כשהבעתי את תמיהתי בפניו על קביעה זו, ענה לי. כעת תשמע כל הזמן את הפסוק "הבעל עננו, הבעל עננו . . ." האם זו אינה עבודת אלילים . . .

מסתבר כי רבים הם הבתים בהם מתקיימת עבודת אלילים דו כיוונית . . . המרוץ אחר ההישגיות הבלתי נתפשת עד כדי חוסר רוויה מתמיד. הרצון המתמיד לרכוש עוד מוצר דווקא משום שלשכנים יש אותו, הם קנו ואנחנו נקנה טוב יותר מהם . . . הם יטוסו פעם בשנה, אנחנו נטוס פעמיים, תמיד תהיינה הסיבות מוצדקות ואיכותיות מהזן המשובח ביותר, תמיד בחריקת שיניים ייעשה המאמץ העילאי לגבור על כל מניעה ועיכוב ובלבד שנהיה לראש ולא לזנב . . . אנחנו נוביל וגם אם נזחל על ארבע, אנחנו נוביל . . .

התחרותיות הבלתי הגיונית הינה נחלתם של רבים וטובים, כל מעגל החיים סובב לו סביב ציר ההישגיות, כך במעגל החיים המשפחתי בו ניצב בגאון מזבח וירטואלי במרכז העשייה, כך גם בחיי הקריירה, כל מעגל החיים נע על ציר מעגלי הצובר לו היקפים מרשימים ובלתי מבוטלים כל העת. כשהבית אינו פנוי להכיל כל חריג מבחינתו גם מילוי משאלה פעוטה של ילד הרי היא כעבירה על החוק ממש, הילד מבקש דבר שאינו עולה בקנה אחד עם הסטנדרטים שהציבו לעצמם מייסדי התא המשפחתי, אין כל סיכוי שדבריו ומשאלותיו יעמדו במבחן המציאות השוררת בבית.

זאטוטים עולי ימים לבושים במיטב המותגים, תדע לה כל אם עבריה כי בצאתה אל הרחוב הרי שילדה משמש כחלון הראווה שלה ושל יכולותיה הכלכליות, בגדיהם של ילדיה הרי הם כסמל סטאטוס מובהק ואבוי לה אם ייחשף קלונה ברבים . . . ילד בוגר מחלקת ילודים מוצא אחר כבוד מן המחלקה בדרך אל האזרחות כשהוא לבוש כבחור בן עשרים לפחות, מותגים כבר הזכרנו . . .

כשמתעוררים להם ההורים אי שם בערבות גיל הטיפש עשרה של ילדיהם, כשאמירות פוגעניות מופנות כלפיהם, אמירות אשר אין בהן כל שמץ של התחשבות והבנה מינימאליים, הם מלאי הזדעזעות חסרת שליטה, אין הם מבינים על מה כל הסער ומדוע גלים כה עזים שוצפים לעברם ומאיימים לבולעם חיים.

למעשה, ילד הגדל אל תוך עולם של השגיות מבין שהכול מגיע לו, בצדק ובהמשך אף שלא בצדק, משום שהנחילו לו את התובנה כי הכול כולל הכול נועד כדי לשרת את מטרות ההישגיות הבלתי נדלית שלו ושל סובביו. היות וכך מתגבשת בקרבו ההבנה כי בשלב מסוים הזולת, כולל קרוביו מדרגה ראשונה הינם מתחריו על כל פיסת הצלחה אפשרית. זו העילה התורמת לו להטיח גלי רפש בפני מיטיביו מאמש.

להיות ראש ולא זנב, אינה עוד אמירה או איחול, זו דרך חיים אידיאלית. לעשות את הטעון עשייה כי כך הדברים מושלמים ותורמים לכלל המערכת. לחיות על פי קווים ברורים ומוגדרים מראש ולא להיות מונעים על ידי גחמות נשלפות ורגעיות, זהו המתכון לאושר בחיים.

שנהיה לראש ולא לזנב . . .


יצחק ריבקין

הרב יצחק ריבקין הוא יועץ חינוכי בעל ניסיון רב, הניחן ביכולת אבחון אינטואיטיבי. מחבר הספר 'לאהוב ולחנך', ומנהל אתר חינוך נט – לאהוב ולחנך. ידיו רב לו במתן פתרונות חינוכיים בכל הקשור לחינוך.

  יש לכם שאלה אלי? לחצו כאן

עוד מהמגזין

מערכת האתר

יכול לעניין אותך גם

השאירו תגובה