כל עשייה הינה לעיתים כנקודה אחת מתוך רצף נקודות ולעיתים היא נקודה עצמאית לחלוטין. על פי רוב, כל עשייה מחברת בין קודמתה לזו הבאה אחריה. כך שהיא מהווה למעשה כחוליה המקשרת וממשיכה את רצף העשייה.

עשייה בלתי ממוקדת תביא לבסוף למציאות בה עלולה שלא להימצא נקודת עגינה ראויה וכל העמל ירד לטמיון. היות וכך, בעת ראשית היווצרות החוליה הראשונית בעשייה רציפה זו חייב לבוא שלב תכנוני כללי, שלב המכיל בתוכו את כל שלבי המשנה מנקודת ההתחלה ועד לנקודת העגינה הסופית.

ראיה נכונה של המטרה הינה ראיה המשקללת בתוכה לא רק את מקום המצאה הנוכחי של נקודת המטרה, אלא גם את מהירות תנודתה ואפשרויות הסיכוי להימצאותה בנקודה מסויימת , עת בה תחבור אליה החוליה האחרונה, זו המקשרת בין נקודת הפתיחה לזו המסיימת. כשצייד יוצא אל הצייד, כחלק מהכנותיו לצוד, הוא משקלל נכון את המרחק בינו ובין המטרה, מהירות תנועת המטרה, דבר המביא אותו לכוון את כלי הנשק אל המקום בו תהיה המטרה בתזמון מתאים. זוהי ההסתכלות הנכונה של 'סוף מעשה במחשבה תחילה'.

פעמים רבות נשמעת הטענה, 'לו הייתי יודע עד היכן יגיעו הדברים סביר להניח שהייתי שוקל את צעדיי ביתר זהירות'. עצם אמירה זו דיה כדי להוכיח כי אומרה לא השקיע ולו גם זמן מינימאלי לשם משבה בדבר תוצאות עשייתו.

בין בני זוג ישנן לעיתים אי הסכמות או אף כעסים המצטברים להם ופורצים כקיטור הממלא את כל חלל החדר, בעודו ממלא את חלל החדר הוא גם מסמא את מרחב הראיה של כל הנוכחים בו. לא כולם מבינים כי הוצאת קיטור זו הינה מבוקרת ואינה מוליכה אל אי הסכמות חריפות או משבר בלתי נשלט. לעיתים כאשר ילדים נוכחים כי בין הוריהם קיימת מתיחות, הם נותנים לה פרשנות משלהם. מה גם שלעיתים קיטור זה הינו רק סימפטום של אי הערכה בסיסית הקיימת בין בני זו שאהבתם הראשונית התפוגגה לה מזמן ועתה הם עסוקים בשוני הקוטבי ביניהם, שוני המודגש על ידי אמירות בלתי מכבדות לחלוטין. תוך כדי סערת הקרב, אין הם נותנים את תשומת הלב הראוי לנפגעים המיידיים, הילדים.

יתכן ובשלב הראשוני, הילדים כלל לא יחצינו את תסכוליהם, הם גם יחששו להוסיף שמן למדורה הבוערת בלאו הכי. אולם לכשהם יתבגרו, בהחלט יתכן והדבר יבוא לידי ביטוי בהתנהגותם. יש מהם המחפשים דרך קיצונית כדי להתריס ולומר, אנחנו יודעים הכל יותר טוב. יש מהם אשר ימצאו בחיפוש מתמיד, חיפוש אובססיבי אשר עלול להוביל אותם למחוזות אפלים אשר השיבה מהם כרוכה בהתנסויות כלל לא נעימות.

חשוב שנזכור תמיד, החריש הבלתי אשר נעשה היום בלב הילד הרך, יוליד למחר את הצלקת שאינה ניתנת להגלדה, צלקת המובילה אלי מחוזות רוויי מכאוב.

היות וכך, ובהתחשב ב'סוף מעשה במחשבה תחילה'. עשו נא הכול מתוך ראיה נכונה, חישבו נא פעמיים ויותר, דמיינו לעצמכם את נקודת המטרה ושקללו נכון את רגע החיבור המאושר, הרגע בו תגיעו עם ילדיכם אל המנוחה והנחלה, כי מה עוד רוצה היהודי חוץ ממנת נחת ובריאות בחיים.