איך קמים לתחייה אחרי חורבן? איך מפיחים רוח חיים ביהודים שראו את המוות? איך מעניקים לעם עייף ושבור תקווה ואמונה בעתידם? מה אומרים למי שאיבד את היקר לו מכל? ואיך מעודדים אדם שחווה טראומה וכאב? עם השאלות האלו התמודדו אנשי כנסת הגדולה בתקופה שלאחר חורבן בית המקדש וניסחו את התשובה לכך בשלשה עקרונות במשנה הראשונה של פרקי אבות