שוחחנו באותו הערב שיחה ארוכה ובעקבותיה שלחת לי את ספר התניא וכן עיתון עתיק שיצא לכבודו של בן גוריון.
מאז אותו מכתב מרגש (אני עדיין משוויץ מפעם לפעם בספר התניא בעל הסיפור והשורשים המיוחדים שבבעלותי) אני זוכה לקבל ממך בכל שנה ברכות לחגים ומשלוח מנות לכבוד חג פורים.
ואני בוש ונכלם.
למרות כל הטוב שהרעפת עלי מעולם לא מצאתי את המילים להודות לך.
חבר בעל רגישות למילה הכתובה האיר את עיני פעם כאשר הצביע על כך שהביטויים "אסיר תודה" ו"כפוי טובה" הנם ביטויים נרדפים.
הנה אני חש את שניהם גם יחד מכבידים על כתפי הצנומות.
לכן, ראשית – תודה.
תודה על כל ברכה שהרעפת עלי.
תודה על כל תשורה.
בכולן חשתי במגע ידך ובמחשבה המכוונת כלפי, והרואה אותי אל מול עיניך.
אין זה מובן מאליו ועל כן רציתי שתדע, עד כמה הערכתי ועודנו מעריך את כל מה שעשית בעבורי, לעולם ללא מילת תודה מצדי.
ומצדי אני שולח לך ברכות שמחה בריאות ושלווה.
מאז אותו ערב בו נפגשנו הספקתי לא מעט.
סיימתי את שירותי הצבאי לאחר שלוש שנות שירות (לא נהייתי קצין, אבל כמעט והפכתי למ"כ).
עבדתי וגרתי במשך תקופה בתל אביב, ובמקביל למדתי במשך שנה בישיבה חילונית בדרום העיר.
אחר כך טסתי לטיול של כמה חודשים בסקוטלנד ואחריו חזרתי לארץ.
כיום אני חוזר בשנית לתל אביב, ולומד לקראת הבחינה הפסיכומטרית בניסיון להתקבל לאוניברסיטת ת"א אל החוג למקרא.
במקביל לכל אלו גם כתבתי ספר סיפורים קצרים שלא התקבל על ידי מי מבין הוצאות הספרים הגדולות, ועל כן אני עובד עכשיו, לאט אך בעקביות על כתיבת ספר חדש, רומן ראשון.
פוליטית ודתית אני מאמין שאנחנו חלוקים בעניינים רבים ועל כן אני בוחר שלא להכנס לעניין זה.
זאת מכיוון שמכתב זה נועד בראש ובראשונה להודות לך ולברך אותך, ועל כן התנגחות אינטלקטואלית הנה מיותר בעיני.
שבוע טוב!
ושוב תודה.
גור בר.
נ.ב.
בכל המכתבים והחבילות אותן שלחת אלי נפלה טעות מזערית. אני גר במדרשת שדה בוקר ולא בקיבוץ שדה בוקר. לעיתים בגלל טעות קטנה זו קיבלתי את המשלוחים ממך באיחור של שבועות וחודשים (וזה מצחיק כי המדרשה והקיבוץ, מלבד היותן נושאות אותו שם בדיוק, גם מרוחקות זו מזו רק שני קילומטרים).
הליכה בתלם הנה העיוות המקצועי של אינטלקטואלים
