כמי שחווה בימים האחרונים יותר מפעם אחת מנוסה בעת אזעקה, היתה המשימה הראשונה שלי אינסטקטיבית עם הגיעי לניצן לאתר מקום מקלט קרוב, לשם נוכל לברוח בעת הישמע היבבה העולה והיורדת. כששמע על כך בן שיחנו, ר' יגאל קירשנזפט הי"ו מי שהקים את בית חב"ד בחבל עזה בהוראת הרבי, הוא הצביע על צינור הבטון שהונח ליד ביתו ואשר ילדיו דאגו לעטר אותו בשלל כיתובים צבעוניים. החל מ"מפוני גוש קטיף – הביוב של המדינה" וכלה – שכחנו לציין שמדובר במשפחה חב"דניקית שורשית – בציור יפה של ה'סוון-סוון-טי'.
עודו מדבר, לא חלפו מספר דקות, והנה אזעקה. זינקנו מהבית לעבר הצינור לשם הספיקו להיכנס הילדים שקודם לכן שיחקו בכדור בחצר, מחכים ל'בום' שאמור להישמע בחלוף 35 שניות (כאן אנו קרובים יותר לעזה, כך שהטווח הולך ומצטמצם). אחד הילדים שולף תהילים מהכיס, ובלי להיות פסיכולוג מדופלם – אי אפשר שלא לזהות את החרדה בעיניים. הר' קירשזנפט, לעומת זאת, נשאר עומד בפתח הבית. לא מעלה על דעתו להשתחל בצינור, שאם לנחש לפי מימדיו של האיש הגבוה – לא ברור שהוא יצליח לעמוד במשימה.
אבל לא זו היתה הסיבה להישארותו בחוץ: "צינורות הביוב האלו שהונחתו כאן לפני שבוע אינם נותנים לנו שום פתרון", הוא אומר. "בפיקוד העורף הבהירו לנו שהצינורות לא עמידים בפני פגיעה ישירה של טיל אלא בפני רסיסים, וגם זה לא בטוח משום שהצינור אינו סגור מכל צדדיו. רסיסים יכולים בקלות לחדור דרך המירווח שבין הפתח עד לבטונדה הצמודה. אז אם כבר – עדיף להישאר בבית".
גם כן בית, אם אפשר לכנות כך את הקראוואן הדולף, שעד לפני שבוע ניצב במרכזה של שלולית ענקית שמימיה חדרו לכל החדרים, מילאו את הארונות והרסו את הרהיטים החדשים שנקנו לא מזמן לאחר שעכברים כילו את הרהיטים הישנים.
ר' יגאל: "החיילים שפינו את תכולת הבית ארזו את הכל. הם ארזו גם את מוצרי המזון והכניסו הכל לקופסאות. החפצים, יחד עם האוכל, היו מונחים שבעה חודשים במכולה ואפשר רק לתאר מה גילינו כאשר הגענו להוציא את החפצים. מהבגדים, הספרים, משחקים, לא נותר כלום. היו שם דורות של עכברים שאכלו ואכלו במשך יותר מחצי שנה בשקט".
במשך ימים ארוכים צווח יגאל וצווחו השכנים שבתיהם צפו בתוך נחל, ו"רק אחרי שצילמתי כמה תמונות ופרסמנו אותן באתרי תקשורת – הגיע טרקטור שיישר את השטח. אלו החיים כאן".
ולא מפחדים?
"לא מפחדים. עברנו את עזה, שרדנו שם את מטחי הפצמ"רים, נעבור גם את זה. בסך הכל, היום מרגישה כל המדינה את מה שהרגשנו אנו כל השנים".
"זה בדיוק מה שהרבי אמר", מצטרף ר' יגאל קירנשזפט, האיש שהפעיל את בית חב"ד היחיד בגוש, ופה הוא ממשיך במלאכתו ביתר שאת ועוז. "הרבי התריע שהוויתורים האלו רק יגרמו לשפיכות דמים נוראה. אז הנה, לא שמענו, לא הקשבנו, והיום אנו רואים את התוצאות. נקווה שעכשיו יתעשתו לפחות מקבלי ההחלטות ומעכשיו לא נשמע לא על וויתורים ולא על נסיגות נוספות, שרק יביאו את הטילים לירושלים ות"א. אם כי אין לדעת, הרי אנו שומעים שיושבים כבר עכשיו על הפסקת אש שאין ספק כי תאפשר להם להצטייד בטילים הרסניים יותר".
שריקה קולנית נשמעת, אחד התושבים חולף באופניים, מנופף לר' יגאל שמשיב לו בשלום לבבי. אחרי שהרוכב נעלם בעיקול מנדב יגאל מידע על האיש: "שם (בגוש) הוא היה מורה מוצלח, אחרי הפינוי יצא לפנסיה מוקדמת, בגיל ארבעים ומשהו. מאז הוא מקיף את הישוב פעם אחרי פעם באופניים או שהוא שוטף את הרכב, פעם את חלק הקדמי ופעם את האחורי. אין לו מה לעשות, וכמוהו רבים כאן".
תקווה נוספת מצטרפת כעת: הידיעה על כוחות צה"ל שנמצאים כעת בנצרים, במקומות שבהם אפשר לראות עדיין את תילי ההריסות שפעם היו בתים שוקקים חיים, מולידה בהם חלומות חדשים. מי יודע, אולי יפנימו כעת בממשלה את הטעות שנעשתה עם פינוי הישובים שהפכו לבסיסי שיגור טילים לעומק ישראל, ועכשיו יתמקם שם הצבא מתוך כוונה לשמור שם על נוכחות קבועה. מי יודע, אולי גם יתנו להם לחזור…
"הלואי", מסכם ר' יגאל קירשנזפט שעומד לצד הספריה הניידת, אותה הוא מפעיל במסגרת 'בית חב"ד גוש קטיף' והיא מסיירת בין ישובי המפונים באיזור. "אם רק יתנו לנו לחזור, אנו תופסים את הרגליים ורצים לשם. בעצם אן לנו אפילו מה לטרוח. לכל משפחה יש לצד ביתה את המכולה בה מאוחסנים כל החפצים, כך שמה שנשאר לעשות הוא רק לחבר את המכולה לטרקטור, ואנו במקום. שרק יתנו לנו אור ירוק ואנו יוצאים לשם…"
ברחבי הישוב עוברת בימים האחרונים השמועה על החייל שנפצע בקרבות הניטשים בשעות אלו בעזה, חייל שהתגורר בעבר בנצרים. לפני צאתו למבצע הוא לקח עמו בכיסו דגל ישראל שאותו ביקש לנעוץ בקרקע הישוב משם פונה זה מכבר, לסמל את חלום ה'נשוב לכל ישוב'. אם החייל הספיק להגשים את משאלתו טרם נפגע הם לא יודעים, אך מבחינתם – הם נכונים לשוב.
"אני, לפני שעזבתי השארתי על הבית שלט "תיכב אשוב", אומר ר' יגאל. "אחרי שהממשלה רואה את השגיאה שנעשתה, אני חושב שהגיע הזמן לתת לנו לשוב. זה יהיה התיקון הנכון לעוול הנוראי שנגרם למתיישבים".
