ד"ר…
פיירפאקס, קליפורניה
שלום וברכה:

הריני לאשר את קבלת מכתבך מיום ה-29 בדצמבר, בו אתה כותב על הנושא התזונה, ומציע איך לשפר את ההיבטים התזונתיים של התפריט הכשר, בייחוד בנוגע למוסדות שמספקים שירותי פנימייה ומזון לתלמידים, וכו'.

אני בטוח שהעלית את הנושא, בצורה מתאימה, בפני מוסדות כאלה. שכן, מכיוון שההתחייבויות שלי מוגדרות באופן ברור על-ידי מסורת עתיקה והן קשורות אך ורק להיבטים רוחניים של הפצת לימוד התורה וקיום המצוות והיהדות בכלל, יהיה זה קשה עבורי ליזום פעולה מסוימת בשטח האמור.

למותר לומר ששמירה על הבריאות היא אחת המצוות היסודיות של התורה, והדינים הנצחיים של התפריט הכשר, אם כי הרבה יותר מאשר דיני הבריאות גרידא, דורשים אף הם איפוק וכו'. יחד עם זאת, יש לזכור שכאשר מדובר בהערכות תזונתיות מסוימות, הן עוברות שינויים מהותיים מזמן לזמן וממקום למקום, ולא תמיד שוררת אחדות דעים אפילו בקרב מומחים בשטח זה. לפיכך, אדם חייב להיות זהיר ביותר לגבי החלת ציוויים וערכים שניתנים לשינוי, על הסמכות של התורה – שהיא נצחית ובלתי משתנית. כך שאני יכול להדגיש, ואני מדגיש, את מצות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" רק בצורה כללית, אבל ביחס לפרטים, חייבים להשאיר זאת בידי מומחים לתזונה. בוודאי אין צורך להרחיב בפניך על האמור למעלה.

מכיוון שכתבת לי על הנושא, הדבר עורר אותי להעיר הערה שנוגעת לעניין.

כמובן, מומלץ מאוד להתעניין בשיפור ברפואת הגוף, אשר כאמור, היא אחד היסודות הבסיסיים של היהדות התורנית; וכאשר פועלים מתוך עמדה של אמונה בה' ובתורתו, הדבר חייב לגרום שמאמצים כאלה יהיו גם קרובים יותר אל המציאות וגם יותר בהצלחה. יחד עם זאת, אני בטוח שהתעניינות כזאת צריכה לעורר עניין עמוק ברפואת הנפש, הרפואה של הנשמה, ובדומה לכך לגבי אותה דרגה של התמסרות לה' ולתורתו. כפי שאתה יודע, ישנם אנשים רבים וקבוצות שזקוקים להשפעה ולהכוונה שיסייעו להם להבין שרפואת הנפש ורפואת הגוף הולכים יד ביד ביחד, במיוחד כאשר מדובר ביהודים. זוהי חובה וזכות ראשונה במעלה שמוטלת על כל יהודי, לסייע לאחיו היהודים בהתאם למצוות ואהבת לרעך כמוך, הכלל הגדול של התורה. חובה וזכות זאת היא גדולה עוד יותר ביחס לאנשים אשר ההשגחה העליונה בירכה אותם בעמדה של מקום בולט והשפעה, והובטחנו ש"דברים היוצאים מן הלב – במיוחד כשהם מלווים בדוגמה חיה – נכנסים אל הלב ופועלים את פעולתם".

אם תודיע לי את שמך היהודי המלא, יחד עם שמה היהודי של אמך, וכך גם ביחס לרעייתך, אזכור את שניכם בתפילה כפי שנתבקשתי.