בואו נדבר על ניסים, כאלו הגלויים ומעוררי השתאות והתפעלות עד שאין מי שלא יאמר בפה מלא, זהו נס! אך ישנם  ניסים המתרחשים באופן טבעי עד אשר לפעמים בעל הנס אינו מכיר בניסו.

אלו הם שני האופנים בהם הקב"ה מנהיג את עולמו: הנס – שעל ידו רואים את היד המכוונת מלמעלה בגלוי. ומצד שני הטבע – בו רואים את היד המכוונת רק לאחר שמתבוננים היטב בתהליכים ה"טבעיים" שהיא חבויה בהם.

בנס פורים נוכל לראות את שילובן של שתי ההנהגות. על פני השטח לא קורים ניסים מחוללי השתאות השוברים את חוקי הטבע, הכל מתנהל בשקט, בטבעיות כאילו מנהגו של עולם, אך בהתבוננות מכוונת נוכל לראות את מה שמסתתר מאחורי המאורעות.

באותה תקופה עלה ושגשג מעמדו של העם היהודי. רבים תפסו עמדות בכירות בחיי החברה ושלטון הממלכה. מרדכי, ראש בית-הדין הגדול, כיהן כאחד משרי המלוכה היושבים בשער המלך. היהודים זכו למינוי, שלא היה כמותו בכל שנות גלותם, אסתר נבחרה למלכה ונהייתה אשה למנהיג שתחת חסותו היה כל העולם, כלום ניתן לתאר מצב יותר טוב מזה?

אך לפתע, כאילו בהינף יד, התהפך הגלגל מן הקצה אל הקצה וגזירת ההשמדה הנוראה ביותר בהיסטוריה היהודית נחתה עליהם: "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים (היו לא תהיה) מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד". לא היה מדובר בתושבי עיר אחת או מדינה, גם לא בחלק מן האוכלוסיה, אלא בכל היהודים וביום אחד!

מה עושים מרדכי ואסתר בשעה קשה זו באופן טבעי היו צריכים לארגן משלחות דיפלומטיות או לנסות להקים "לובי יהודי" שישתדל להעביר את רוע הגזירה.

אך לא, הם מפנים את כל מרצם לפעולות שאין להם לכאורה כל קשר אל גזירת ההשמדה. אסתר שולחת מסר למרדכי היושב בשער המלך : "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום". זה היה הצעד הראשון לביטול הגזירה.

אסתר גם מכריזה ואומרת כי "גם אני ונערותי אצום כן". הצהרה זו מעוררת תמיהה נוכח העובדה כי כל חשיבותה של אסתר בעיני המלך הייתה בזכות יופייה ומובן מאליו שאם תצום שלוש יממות הדבר לא יוסיף לה חן ויופי אלא ממש להיפך!

מרדכי מצידו, מכנס 22,000 ילדים ולומד אתם את ההלכות הקשורות ל… בית-המקדש, שבאותה שעה כלל לא היה קיים…

המסתכל מן הצד לא היה יכול בשום אופן להבין איך אנשים, שחרב חדה מרחפת מעל ראשיהם, גזירה איומה, עוסקים דווקא עכשיו בעניינים שכאלה?!

מסתבר, שדווקא פעולות אלו הביאו את הישועה. באותה פתאומיות בה פרצה הגזירה כך היא גם התבטלה. המן הרשע ושונאי היהודים מוצאים להורג בפקודת המלך, ולהבדיל – מרדכי היהודי מתמנה ל"משנה למלך" ו"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר…".

מה באמת קורה פה? מתברר, כאשר פרצה הגזירה הבינו מרדכי ואסתר שבעייתם העיקרית אינה המן הרשע ומזימתו; הם ידעו שהוא רק צד שולי של הבעיה האמתית. היה ברור להם שיש כאן איתות מהשמים, כי משהו בעם ישראל אינו כשורה. מסקנתם הייתה כי העם חטא כשנטל חלק במשתה אחשוורוש תוך זלזול בכשרות האוכל ובעיטה בערכי היהדות. משום כך לא השקיעו את כל כוחותיהם בביטול הגזירה עצמה אלא השתדלו לבטל את סיבתה ושורשה.

אלו הם ימי צום ותפילה, כדי לעורר את העם לחזור בו ממעשיו הרעים ולעשות תשובה. מרדכי היהודי קיבץ אלפי ילדים יהודיים והחדיר בלבם את האהבה לתורה, באמצעות לימוד תורה לשמה ללא כל פניות אישיות.

ואז, כאשר תוקנה הפרצה הרוחנית שהביאה לגזירת השמד, די היה במאמץ קטן ומועט כדי להפוך את הקערה על פיה ולהביא לנס הגדול, שאת זכרו אנו חוגגים עד היום הזה.

קיומו של עם ישראל שונה מכל שאר האומות. אומות העולם חיים לפי חוקי הטבע, ואילו עם ישראל אינו כפוף לטבע וקיומו קשור בתורה ובמצוות. כשבאה חלילה על יהודי צרה או גזירה, דבר ראשון עליו לפשפש במעשיו. אם יתקן וישלים תחילה את החסר ברוחניות כי אז יהיה לו קל הרבה יותר לבטל את הגזירה דרך ההשתדלות הטבעית. ובכלל, אין להיבהל אף פעם ממצב היהודים כפי שהוא נראה בעיני הטבע כי כל מטרתו היא לגרום להתחזקות בענייני היהדות ומצוותיה.

סיפור המגילה הוא סוד הנהגת הקב"ה את עולמו. גם נס גדול של הצלת עם שלם מהשמדה יכול להתרחש כדבר טבעי. גם בטבע ובחוקיו מסתתרים נסים שלא תמיד אנו זוכים לחוש בהם.