רב מכנס את הקהילה שלו למסיבת חנוכה אצלו בבית.

הרב שלנו היה חובב עתיקות. כל הבית שלו היה מלא בעתיקות. כל פעם, כשהגיעו אורחים, הרב הגאה נהנה להציג את שלל המוצגים הארכיאולוגיים, הקיימים בבית שלו בשפע.

וכמובן הזדמנות מגיעה, כל הקהילה נמצאת, הרב נעמד בגאווה, ומצביע על החנוכיה הדולקת על השולחן.

אתם רואים את החנוכיה הזו? היא מלפני 200 שנה, מפרוסיה!

אתם רואים את טס הכסף שמתחתיה? היא מלפני 150 שנה, מפולין!

אתם רואים את הסביבון שאני מחזיק ביד? והוא מרים את הסביבון. עם הסביבון הזה שיחקו ילדי טוניס לפני 100 שנה!

אחד הילדים יושב מסביב לשולחן ושואל את הרב בחשש, "כבוד הרב, והספוגניות על השולחן ממתי הם?"

                                    ■ ■ ■

למה אנחנו באמת אוכלים סופגניות. בגלל השמן. השמן שבו נעשה הנס, "נס פך השמן".

חשבתם לעצמכם פעם: היוונים הרי לקחו את השמן וטמאו אותו, לא היה יותר פשוט לקחת את השמן ולשפוך אותו? לא לשכוח שהכל פעם היה בכלי חרס או זכוכית. הם יכלו לקחת את כד השמן, לזרוק אותו, הכד היה מתנפץ וכל התכולה שלו היתה נשפכת. למה לטרוח ולטמא את השמן ולהשאיר את הכד שלם?

זו בדיוק הנקודה של חג החנוכה. מה שהיוונים התנגדו לו היה בדיוק הנושא הזה, "לטמא את השמן".

קחו את השמן. שמן טהור, שמן טמא, השמן הוא אותו שמן בדיוק, במיקרוסקופ לא ניתן לראות הבדל. מה משנה אותו? מה עושה טמא?

האמונה!

ולזה בדיוק הם התנגדו.

                                         ■ ■ ■

העם היווני היה עם נאור, עם משכיל, עם מתורבת (כמובן במושגים של 'העת העתיקה'…). לא היה להם שום בעיה שנקיים את המצוות ונלמד תורה. אבל רק אם נעשה את זה לא בגלל האמונה בא-ל אחד, אלא מתוך הבנה. בגלל ההגיון העומד מאחורי כל מצווה.

התורה היהודית יש בה המון המון ידע וחכמה. לא היה להם בעיה שנשכיל בתורה ונלמד בה. מה שהפריע להם, שנעשה את הכל מתוך אמונה עיוורת בבורא. תעשו אותם, אבל מתוך הבנה. בגלל ההבנה שלכם, בגלל ההגיון המסתתר אחרי העשייה.

לכן, לא היה להם בעיה שנדליק את נרות המקדש בשמן טמא, אדרבה, מנורת הזהב דולקת הינה מראה מדהים. מה שהפריע להם היתה ההתעקשות ה"פנאטית הקיצונית" להדליק אותה דווקא עם שמן טהור.

זה נמצא גם בנוסח של "על הניסים" הנאמר בתפילה בחנוכה. שימו לב ללשון "להשכיחם תורתך, ולהעבירם מחוקי רצוניך". לא היה להם בעיה עם התורה עצמה, אין להם בעיה שילמדו אותה כחכמה, אבל לא כתורתו של אלוקים – "תורתך".

לא היה להם שום בעיה שנקיים מצוות. אבל לא את המצוות שסיבת העשייה שלהם היא אך ורק בגלל שהם "חוקי רצוניך".

מה זה חוק? מצוות שלא מובנות, המגיעות כחוק מתוך אמונה בבורא שחוקק אותם. ולזה בדיוק הם התנגדו.

– – – –

עד היום ישנם כאלו שאין להם בעיה בקיום המצוות, ולימוד התורה. אבל כשנקיים אותם מתוך הבנה. ומה קורה אם נתקלנו במשהו לא מובן? נשנה את התורה, או את ההלכה, כדי שיתאים להבנה שלנו.

צריך אבל לזכור, התורה היא התורה של אלוקים. איך שהוא נתן לנו אותה, ככה בדיוק אנחנו צריכים לשמור עליה, לעולם ועד.

שבת שלום ומבורך וחג חנוכה שמח!

הרב נח סוליש