"ערב ניגונים" – הפלייר הצבעוני משך את עיני. "אין דרך טובה יותר להתחיל לשמוע מוסיקה אחרי שלושת השבועות", חשבתי לעצמי.., הגעתי לישיבת חב"ד "דעת" ברחובות, בה התקיים ערב הניגונים המיוחד. 

אין מילים שיכולות לתאר את המעמד, הכנר החסידי ר' מרדכי ברוצקי, בנגינתו המופלאה הוביל אותנו אל תוככי הנפש והעיר מתרדמה רגשות טהורים של געגוע, צימאון ושמחה חסידית. יחד עם צלילי הכינור והפסנתר, ליבי נשבה בקסם הנגינה הפנימית. 

בסוף הערב המרומם, נותרה בי שאלה אחת. "זו לא הפעם הראשונה שאני שומע ניגוני חב"ד. זו אף לא הפעם הראשונה בה אני שומע את ניגוניו המופלאים של ר' הלל מפאריטש. תמיד אהבתי את הניגונים הללו, ללא ספק. אך ברור לי, שהערב חוויתי חוויה שונה, אחרת, אז מה הוא הדבר שהעיר בי נקודות פנימיות בעוצמה כזו?". 

מיד בסיום הערב, תוך שהוא אורז בעדינות את כינורו, תפסתי את ר' מרדכי לשיחה קצרה, בה התוודעתי לדמותו המיוחדת, ולהפקה המיוחדת שיצר. 

הפעם הראשונה אצל הרבי

ר' מרדכי נולד במוסקבה, למשפחה אליטיסטית ומתבוללת. אמו רופאה, ואביו מהנדס. כבר בגיל צעיר הבחינו הוריו בכישרונו המוסיקאלי של הילד, כבר בגיל שש שלחו אותו לשיעורי כינור, תוך שהם צופים לו גדולות בתחום. מארק הקטן, התמסר ללימודי המוסיקה בכל כוחו ומרצו. וכך, במשך השנים, כשעלה ארצה המשיך בהתמדה בלימודי המוסיקה ע"י מיטב המורים והכנרים.

הייתי חייב לעצור את הסיפור, ומתוך סקרנות שאלתי מה זאת אומרת "להתמסר"? התפלאתי לשמוע שאימוני הנגינה המפרכים יכלו להגיע עד 12 שעות ביום! 

עברו השנים, ר' מרדכי למד לתואר ראשון, ושני במוסיקה, ואף המשיך ללימודי דוקטורט. אז הוא לא ידע שכל הידע וההתמחות אותם הוא רוכש בעמל כה רב, יהוו חלק בלתי נפרד מהכלים בהם ישתמש לשליחות ולהפצת המעיינות.

בשנת תשמ"ז החלו הזוג ברוצקי בתהליך רציני של התקרבות לחסידות חב"ד, ובשנת תשמ"ט זכו והגיעו בפעם הראשונה לרבי כחסידים מן המניין. 

בשנת תשנ"ב, קיבלו את ברכת הרבי לשליחות בתחום המוסיקה והניגון, לאחר מספר שנים, כהמשך לשליחותם הקימו את עמותת "היכל הנגינה", המהווה מרכז לחקר, שימור והפצה של הניגון החסידי. 

ידוע כי עולם הניגונים בחסידות חב"ד הוא חלק בלתי נפרד מדרכי החסידות, עד כי חסידים נהגו לומר ש"כדי להבין חסידות, צריך לדעת לנגן ניגון". כך, לדוגמה, ניגון הכנה למאמר מכין את נפשו של החסיד להבין ולהפנים את דברי האלוקים החיים שרבו אומר.

רבות נכתב בספרי החסידות על כוחם המיוחד ומעלתם של הניגונים הקדושים. ואכן, לכל אחד מרבותינו נשיאינו ישנם הניגונים הקדושים המיוחסים להם. 

השפעת הניגונים

תוך כדי לימוד החסידות התוודע ר' מרדכי למשמעותה האמתית של הנגינה והשפעתה הגדולה מהעולמות הכי עליונים עד עצם הנפש. הוא הבין שניגון יכול להעביר מסר פנימי עמוק, היות שאין לו צמצום של אותיות ומילים, וכך, המסר עובר בשלימותו ובטהרתו מנפש היוצר אל נפש השומע.

הפרוייקט האחרון לעת עתה עליו שקד ר' מרדכי ברוצקי הינו תוצר של כעשר שנות עבודה ומחקר- דיסק שמכיל עשרה ניגונים מאת החסיד הנודע ר' הלל מפאריטש אשר צורף אליו ספר המלקט מאות סיפורים, עובדות ואמרות על ר' הלל.

כשר' מרדכי מספר על ר' הלל עיניו נוצצות. "ר' הלל מפאריטש הינו דמות מופת בחסידות" הוא אומר בהתלהבות "אשר נאמר עליו שהוא רק "חצי חסיד", והרבי הריי"צ הסביר כי הכוונה היא שבחציו השני ר' הלל הינו בדרגת רבי". מופתים רבים והנהגות מופלאות מיוחסים לו, כמו כן, במשך השנים הורה הרבי להוציא לאור את כתביו ואף כתב את קורות חייו בהקדמה לספרו 'פלח הרימון'. 

מספר ר' מרדכי : "כאשר ניגשתי למשימת ליקוט הניגונים, הרגשתי שאני עומד בפני משימה מורכבת. מחד- הרצון להביא את דמותו של ר' הלל וניגוניו המופלאים, אל הקהל הרחב. מאידך, כאשר ניצבים מול משימה כזו, הכל נעשה בכובד ראש ומתוך אחריות ושיקול דעת.

"ישנם ניגונים שידוע עליהם שמיוחסים לר' הלל, אך עדיין דרוש דיוק בתנועות. במהלך העבודה ביצעתי עבודת תחקיר מקיפה שכללה שמיעת גרסאות שונות ואף נסעתי לבעלי מנגנים שונים בארץ ובעולם על מנת להגיע לגרסה הכי מהימנה, לדיסק הכנסנו רק את הניגונים שלגביהם יש את הסבירות הגבוהה ביותר שאכן הם חוברו ע"י ר' הלל.

"מה שמאפיין את הניגונים המיוחדים שלו, זה שכל ניגון הוא מסע מופלא אל נבכי הנפש. תחילתו של כל ניגון הוא התבוננות המביאה לכובד ראש, המגיעה מהמוחין, ואז באופן הדרגתי ומובנה הוא מעיר את הלב וסוחף את הנפש לחוויה פנימית של גילוי אלוקות. אט אט הניגון מעיר את הנפש האלוקית, והלב מתמלא בכיסופים, באהבה ובהשתוקקות לקרבת ה'. אני קורא לזה 'אימון מוסיקאלי'. אנשים ששמעו את הדיסק העידו כי זו לא מוסיקה שיכולה להיות מוסיקת רקע, מישהו אפילו התבטא בחצי חיוך ש "צריך לכתוב אזהרה על הדיסק, 'אין לשמוע בשעת נהיגה'"… הניגון סחף אותו לחוויה פנימית, והוא פשוט עצר בשולי הכביש, שמע את הניגון עד הסוף, ורק אז המשיך את נסיעתו".

הסיפור הזהה הזכיר לי מה הייתה השאלה שהובילה אותי אל ר' מרדכי ברוצקי:

"זו לא הפעם הראשונה שאני שומע את ניגוני ר' הלל מפאריטש. תמיד אהבתי אותם. אבל בביצוע שלך היה משהו שלא הכרתי. מה זה?". האמת שיכלו להיות לכך הרבה תשובות, התשובה של ר' מרדכי היתה מפתיעה, כתמיד:

"עוד בהיותי סטודנט", הוא חוזר שוב אל עברו "למדתי באירופה אצל אחד הכנרים הגדולים בעולם, הכנר הנריק שרינג (יהודי, כמובן). הוא לימד את תלמידיו שמבצע אמיתי הוא כמו טלסקופ. כשמסתכלים עליו רואים חתיכת צינור. אך כשמסתכלים דרכו רואים את הכוכבים הרחוקים. תקוותי היא", הוסיף ר' מרדכי בענווה, "שדרך ביצוע הניגונים בדיסק, אצליח לפתוח לשומעים צוהר אל נשמתו הגדולה של ר' הלל מפאריטש, שתאיר לנו את הדרך בעבודת ה".

הראיון הותיר אותי נפעם, והסביר את החוויה המיוחדת שזכיתי לה באותו ערב. אם תשאלו אותי, פשוט חובה להקשיב לכל ניגון בדיסק, זה בהחלט מבט דרך טלסקופ. המראה לנו את הכוכבים הנוצצים- בבחינת דרך כוכב מיעקב- ניצוץ המשיח שבכל יהודי.

"…ישראל סלקין מגו גלותא בניגונא". 

הכתבה באדיבות: מרכז התקשורת החב"די COL