באדיבות: אתר COL/ צילום: google Street View

יש שהשוו את התקופה הזו בצרפת, לימים שאחרי אסון התאומים בניו יורק. מה שהיה, השתנה. הרחוב הצרפתי הבין שמשהו צריך להשתנות, וזה לא רק בעייה של היהודים, אלא של צרפת כולה. ממשלת צרפת הבטיחה לחזק את ההגנה סביב מוסדות יהודיים, ולהילחם בטרור. האם אכן יש שינוי? שלושה שלוחים בצרפת מספרים על היום שאחרי צעדת המליונים.

ברב-שיח המרתק השתתפו שלוחי חב"ד בצרפת: הרב יוסף מרטינס השליח בשדרה ה-12 בפריז, הרב אשר מרציאנו השליח ברובע 15 בפריז, והרב שמואל לובעצקי, שליח בנורמנדי. 

הפגנת המיליונים 

הרב מרטינס: אני ועוד רבים משלוחי הרבי וחסידי חב"ד הגענו לשם להניח תפילין עם יהודים. כמה מאות הניחו תפילין, הייתה התעוררות גדולה מאוד, בקרב יהודים ולהבדיל בקרב גויים בעקבות שרשרת האירועים. זה איחד את כולם בצרפת.

הרב מרציאנו: בהפגנה השתתפו הרבה שלוחים שניצלו את הזמן כדי להניח תפילין ליהודים רבים. אני אישית נקראתי למשטרה כדי לתאם סידורי אבטחה סביב הקהילה, ותיאום שעות תפילה וכינוסים שלנו.

הרב לובעצקי: כולנו היינו קשובים להתרחשויות בהפגנה, אני אישית השתתפתי באירוע אחר. השלוחים עשו שם 'מבצעים' וסיפרו שהיהודים מאוד התרגשו והודו לשלוחים שבאו לעודד. העצרת הזו הייתה חסרת תקדים בהיקפה. לא היה דבר כזה מעולם. ציינו כאן שאפילו בסוף מלחמת העולם השנייה, כשצרפת שוחררה ע"י בעלות הברית, לא כל-כך הרבה יצאו לרחובות. זה היה אירוע של אחדות העם הצרפתי נגד הטרור.

היחס ליהודים 

איך התגובות ברחוב הצרפתי הכללי? מורגש שינוי ביחס ליהודים?

הרב מרטינס: עד עכשיו ידעו שהיהודים על הכוונת, וכי זו בעיה שבין יהודים לערבים. בגלל מה שקרה במערכת העיתון שבו נרצחו 12 בני אדם, מתחילים לפקוח את העיניים. כמו שהרבי אמר במלחמת המפרץ, שמה שטוב ליהודים – טוב לכל העולם. הצרפתים התחילו להבין שזו בעיית ביטחון כללית, ויש פה עסק עם משוגעים. הם לא שיערו לעצמם ולא חלמו שבאמצע הרחוב הטרוריסטים יכולים להרוג אנשים ושוטרים. הם כעת מתחילים להבין.

הרב מרציאנו: בשיעורים בבית חב"ד, נכנסו שכנים מקומיים לא יהודים לומר ש"אנחנו עם אחד" ודברים דומים. מטרתם הייתה להביע תמיכה בנו. בשבת נכנסו גויים עם פרחים להביע הזדהות ומחאו להם כפיים על המחווה. אם היחס הזה היה כל הזמן כך, זה היה מעולה. הם אומרים ש"השוטרים והיהודים בקו הראשון מול הטרור". אחרי הרצח בטלוז חשבו שזו רק בעיה של היהודים, ועכשיו יש שינוי. 



הרב לובעצקי: האם יש יחס שונה ליהודים? התשובה היא כן. יותר מזדהים איתנו. לדוגמא, בערב שבת דפקו אצלינו השכנים, ואמרו: "אנחנו רוצים להזדהות אתכם". האישה היתה עם דמעות בעיניים, והם אמרו שאם נזדקק לעזרה כלשהי, הם ישמחו לעזור. יש שינוי אווירה.



יום אחרי צעדת המליונים: יש שינוי בתפיסת הביטחון של השלטונות הצרפתיים?

הרב מרטינס: כן. אנחנו בקשר עם המשטרה. אנו עורכים ארוחת צהרים עם ילדים, והם מתאמים איתנו זמנים כדי לדאוג לביטחון. מרגישים שהם רוצים לטפל בזה באופן רציני. היום (שני) בצהריים, תעבור בשדרה ה-12 הלוויית הקדושים הי"ד, ואנו נשתתף בה.

הרב מרציאנו: לנו באופן אישי שרפו את הבית לפני כשנה. לא רצינו לספר על כך לתקשורת ולפרסם, כדי שלא להפחיד. מאז אנחנו תחת פיקוח משטרתי. כרגע מאז הפיגוע בו נרצחו ארבעת הקדושים הי"ד, יש שוטרים מיחידה מיוחדת עם נשקים מסביב לבית חב"ד, ואנו בקשר תמידי עם המשטרה. 



כמו שסיפרתי קודם, אתמול הייתי בפגישת תיאום עם המשטרה. בנוסף לבית חב"ד אני משמש גם כרב בית רפואה גדול לילדים, וגם על הבי"ח כעת יש אבטחה כבדה של משטרה. 



הרב לובעצקי: כן. בדיוק עכשיו אני יוצא משיחת תיאום במשטרה, הם ביקשו לאבטח את המוסדות היהודיים שלנו 24 שעות ביממה. לדעתי האישית, זה ימשך זמן קצר… זה נחוץ אולי כדי להרגיע את האנשים, אך בפועל אין פתרון למצב. זו דעתי.



די לסיסמאות 


אחרי מה שקרה, רבו הקריאות ליהודי צרפת לעלות לארץ, משום שמסוכן ליהודים בצרפת. מה דעתכם? 



הרב מרטינס: אין כזו סיסמה "כולם לעלות" או "לא כולם לעלות". כל אחד ועניינו, כל אחד מקרה פרטי. קל להגיד סיסמאות. כשלוחי הרבי אנחנו כמו קברניטי ספינה, נשארים אחרונים לבצע את המוטל עלינו. 



הרבי אמר שצרפת בגימטריה "ופרצת", שמכאן אור התורה והחסידות יתפשט לכל העולם כולו. וראינו את זה אתמול, שמכל העולם הגיעו משלחות עם ראשי המדינות. נכון שזה בנסיבות מצערות, אבל אפשר לראות את ההתעוררות הגדולה של היהודים. כל אחד מתעורר מהמצב הזה, ונקווה בע"ה שהכל יתהפך לטובה.



הרב מרציאנו: כל שליח מדבר בשמו. אבל דבר אחד ברור: תפקידנו לחזק את הקהילה. כמו שאמרו אתמול, יהודי צריך לעלות לארץ ישראל מתוך רצון, ולא מתוך פחד. אנחנו השלוחים נשארים פה, הפעילות תמשיך ותגבר בע"ה. 



בשבת שאל אותי ראש הקהילה כאן, האם לפתוח את ביהכנ"ס בשבת? היה חשש כבד במשטרה מפני גל טרור. שאלתי אותו, מה אתה חושב? והוא אמר שלדעתו לא נסגור. וכך היה, החלטנו לפתוח את בית הכנסת, והודענו למשטרה שאחריות הביטחון עליה. מה שמעניין, שהגיעו לתפילות גם יהודים שבשבתות רגילות לא היו רגילים לבוא, היתה אווירה מרוממת. 

אני טס עכשיו להלוויה של פיליפ ברהם, יש לנו הכרות ארוכה עם המשפחה. הכרנו אותם שהילד שלהם חלה ושהה הרבה כאן בבית הרפואה, עד שנפטר. 



האב פיליפ הי"ד, היה יהודי נעים הליכות, עם חיוך כל הזמן ואמונה אפילו ברגעים הקשים ביותר, הוא נשאר אופטימי. לאחר פטירת בנו, נולד להם הילד (כיום בן שלוש, ולומד בבית ספר חב"ד במונטרוז') ופיליפ הי"ד, כיבד אותי בקריאת שמו. משתדלים לחזק את המשפחה.



הרב לובעצקי: הסיסמה "לעלות לארץ" היא לא הפתרון. הקו הכללי שהוחלט בין השלוחים הוא, שכל אחד יעשה את החלטתו האם לעלות או לא בהתאם למצבו האישי. מי שנשאר כאן, שיחיה את יהדותו בגאון. 



שאלו אותי עיתונאים מהארץ: "למה אתם לא עולים לארץ"? עניתי להם: "מי אמר שבארץ יותר בטוח"? צריך שהממשלה בארץ תבין את זה ותדאג יותר לביטחון של היהודים בא"י. 



בקהילה שלי, לצערי הרב, היו כאלה שהיו בטיול בארץ התרשמו לטובה, עשו עלייה, ואחר כך חזרו חזרה. הרבי ביחס למקרים דומים אמר לא לפחד, להשאר ולהראות את "גאון יעקב". ככה זה גם במציאות, מי שמסתיר כאן את יהדותו תחת כובע וכדומה, נטפלים אליו. צריך להראות לכולם בגאון שאנו יהודים ואז במילא "תיפול עליהם אימתה ופחד".