כשהיה ניקולאי כבר אחרי כל ההכנות לברית המילה, שאל אותו אחד הנוכחים איזה שם יהודי ירצה לאחר הברית. ניקולאי הודיע שהוא לא מעוניין להחליף את שמו. זה השם שלו, וזה השם שכולם מכירים אותו בו, ולמרות שהוא רוצה להיות נימול, בשום פנים ואופן אינו מסכים להחליף את השם.

אחרי שהסובבים ניסו להסביר לו שניקולאי הוא שמו של צאר רוסי שצרר את היהודים, הורה הרב ירון עמית מנכ"ל ארגון ברית יוסף יצחק, שלא להתעקש איתו בעניין השם.

הרב עמית המליץ לחכות ולשוחח איתו אחרי הברית. מיד כשהסתיימה הברית, הודיע ניקולאי שהוא מעוניין להיקרא פנחס. ואם אתם מתעניינים, שם אביו הוא, אליהו.

קשר עוצמתי

"סיפורים כאלה", אומר הרב ירון עמית "מראים לנו איזה קשר עוצמתי, יש בין השם של הבן אדם לנשמה היהודית שלו".

אחרי למעלה מחמישים אלף בריתות מלמעלה מחמש מאות מקומות שונים ברחבי העולם, לאנשי אנשי ארגון ברית יוסף יצחק שמתנדבים בביצוע בריתות גם למבוגרים, ברור שהחלפת השם הגוי לשם יהודי, הוא דבר לא פחות מסובך מטקס הברית עצמו.

כל פונה שמגיע לביצוע ברית, עובר ראיון קבלה "MRI רוחני" כהגדרתו של אלכס אסנין אחראי הסברה, פרייקטים וקשרי חוץ ב'ברית יוסף יצחק', שבו מסבירים לו על חשיבות המעבר לשם יהודי, ובודקים בין השאר מהו השם היהודי שיתאים לו לאחר הברית.

לפי מה נבחר השם החדש לאחר הברית?

סיבת בחירת השם משתנה מנימול אחד לנימול שני. בהרבה מקרים זה כמו שנאמר על יוצאי מצרים 'שלא שינו את שמם', הרבה פשוט רוצים לחזור למקורות שלהם.

אנשים בני 50, 60, עוד זוכרים את הסבא הדתי שלהם ברוסיה, והם רוצים להיקרא על שמו. אחרים רוצים שמות של רבנים, או אדמו"רים מפורסמים, וחלק רוצים להיקרא בשם עברי שמקביל או דומה לשמם הלועזי, כמו בוריס שנהפך לברוך או לאון לאריה.

"לעיתים אנחנו נתקלים ביהודים מנותקים לגמרי מכל הוויה יהודית", מספר הרב עמית. "במקרים כאלה, אנחנו מסבירים להם על ה'רביים' של חב"ד, או אם באותו יום חל יארצייט של צדיק מסוים, כדי לכוון אותו לשם בעל משמעות חיובית".

על מקרה כזה מספר הרב ירון עמית: "הגענו לפלורידה, כדי לערוך ברית ליהודי מבוגר, מנותק מכל דבר של יהדות, אפילו שמות יהודיים הוא לא הכיר. אחד הנוכחים הציע לו את השם ישראל, וההצעה התקבלה. בהמשך החלטנו לבדוק את תאריך הלידה של הנימול, ובהשוואה של תאריך לועזי לתאריך עברי התברר שהוא נולד בח"י אלול, יום ההולדת של רבנו ישראל בעל שם טוב".

חיבורי רגשי לשם

הקשר בין השם של האדם לברית מילה, מתחיל הרבה לפני שהוא החליט למול את עצמו. בארגון ברית יוסף יצחק, מסבירים לשלוחים ורבני קהילות בחו"ל שהם יכולים לזהות אנשים שאינם נימולים דרך שמם.

"אני אסביר מה הכוונה", אומר אלכס אסנין. "כשבחור מזהה ב'מבצעים' יהודי עם מבטא לא ישראלי, הוא יכול לשאול אותו: 'יהודי, מה השם שלך?', אם התשובה היא בוריס או ולדימיר, יש מקום לחשוש לגבי ברית המילה שלו", מסביר אלכס את המבחן הראשוני שלו. "באחת הפעמים, ענה הנשאל ששמו יעקב. שאלתי אותו, זה השם שההורים שלך נתנו לך בברית? והתברר שזה שם שהוא אימץ לאחר שעלה לארץ, והוא לא עבר ברית מילה".

בתהליך בחירת השם, פעילי ברית יוסף יצחק, מקפידים על כך שהשם שהנימול בוחר לעצמו, יהיה שם שהוא יכול להתחבר אליו.

"אם כתוב שלהורים ניתנה נבואה כשהם בוחרים את שמו של התינוק, גם כאן יש סוג של נבואה. צריך שיהיה חיבור ריגשי בין האדם לשם שהוא בחר, כדי שיהיה לו קל להשתמש בשם היהודי שלו ולזנוח את השם הגוי".

סיפורים רבים מתגלגלים בשיחה עם פעילי 'ברית יוסף יצחק', על בריתות למבוגרים ברחבי העולם, ועל אופן בחירת השמות. אחד הסיפורים המרגשים הוא ללא ספק, על יהודי שהחליט למול את עצמו אחרי הפיגוע הנורא בבית חב"ד במומבאי, וביקש להיקרא על שמו של השליח גבריאל נח.

לסיכום, נראה כי אפילו פרט כה פעוט בטקס ברית המילה למבוגרים, טומן בחובו קשיים גדולים. ואכן, גם לדברי אסנין "אם בזמן יציאת מצרים נגאלו היהודים בזכות שלא שינו את שמם, בדור הזה חלק מהמסירות נפש של אותם נימולים זה דווקא להחליף את שמם הגוי, ולחזור למקורות ולשמם היהודי".