"פָּדָה בְּשָׁלוֹם נַפְשִׁי" (תהילים נ"ה, י"ט)

אָסַפְתִּי שְׁבָרִים

מִחוּץ וּמִפְּנִים,

מְיַשֶּׁרֶת הַשְּׁבִיל,

לְנִסָּיוֹן מַהְבִּיל.

"פָּדָה בְּשָׁלוֹם נַפְשִׁי"

מֵהַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי,

לְגַלּוֹת מָשִׁיחַ

בַּקְּשָׁיִים הַיּוֹם יוֹמִיִּים.

מַסְלוּל מִכְשׁוֹלִים

הוּא עֲלִיָּה רוּחָנִית,

לְהַעְפִּיל מֵהֶעָקֵב

לְמַדְרֵגַת יִשְׂרָאֵל.

"כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלקִים

וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל"  –

בַּדֶּרֶךָ לַשְּׁלֵמוּת,

בְּמַעֲלוֹת הָאִתְכַּפְיָא וְהָאִתְהַפְּכָא,

בִּבְחִינַת "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד"  ,

לְמַעְלָה מִמְּדִידָה וְהַגְבָּלָה,

לַעֲשׂוֹת רָצוֹן חָדָשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ:

"הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל  לִי …

וַתְּאַזְרֵנִי שִׂמְחָה"

. 

​