בסוף פרשת השבוע, שמיני, נקרא על העופות הטמאים השונים האסורים באכילה. אחת מהעופות הוא: עוף 'השלך'. עוף זה דואה מעל הים, וכשהוא מזהה דג בתוך המים, הוא צולל למטה ושולה אותם מתוך הים, לכן הוא נקרא 'שלך'.
התלמוד מספר על רבי יוחנן כשהיה רואה את עוף השלך, היה מצטט את הפסוק: "משפטיך תהום רבה" כביכול היה "משליך" זאת לאופן בו הקב"ה מנהל את העולם..
מה קורה אם יש דג שהגיע זמנו. איך הקב"ה מבצע את המשימה? כמובן בהרבה דרכים, אבל אחת מהן זה על ידי השלך, שהיה יורד ומוציא אותו מהים.
המשפט הזה של רבי יוחנן, הטיל פצצה על עם ישראל.
היום עם ישראל כולו מאמין במושג "השגחה פרטית". אבל עד דורו של הבעל שם טוב הקדוש, זה לא היה נחלת הכלל.
מי שלמד קבלה ידע שהכל מנוהל מלמעלה. לעומת זאת מי שלא למד קבלה, שזה בעצם היה רוב עם ישראל, המושג של השגחה פרטית, שהקב"ה מנהל את כל מה שקורה בעולם, אפילו הדשא הנידח אי שם בהונדורס שעף ברוח, גם זה מכוון מלמעלה, את זה חידש הבעל שם טוב.
ההוכחה שהוא הביא, היתה בדיוק מהמשפט הזה של רבי יוחנן. הנה, אותו שלך ששלה את הדג מהים, דווקא את זה ולא את זה, זה מכוון מלמעלה. ככה בעצם הכל מכוון מלמעלה, מהקב"ה בהשגחה פרטית מנוהל על ידו.
וכאן נשאלת השאלה, למה נבחר דווקא השלך ששולה את הדגים מהים, כדי ללמד אותנו על השגחה פרטית?
ההסבר החסידי לכך הוא:
מהו הטבע? טבע מלשון טביעה. כוחותיו של הקב"ה מנהלים את העולם, אבל אנחנו לא רואים את זה במוחש ובפועל בעולם, זה טבוע בתוך העולם. אנחנו מסתכלים על העולם, אבל אנחנו לא רואים איך הקב"ה מנהל את עולמו, בדיוק כמו הים שמכסה על כל מה שבתוכו.
ניקח אנייה שטבעה בים, כל כולה שלימה, לגמרי נמצאת. אבל אנחנו לא רואים אותה. נוציא אותה מהים, נוציא אותה מההסתר שלה, אז אנחנו נראה את כולה.
אותו דבר אם אנחנו נסתכל על הטבע, נתבונן בטבע ונתעמק, אנחנו נראה על כל צעד ושעל את ההשגחה הפרטית המופלאה שמנהלת אותו.
מתי כמובן נזכה באמת לראות את הכל במוחש ובגלוי? זה יהיה כשהגאולה תבוא "וראו כל בשר יחדיו כי פי השם דיבר" נראה איך שהקב"ה מנהל את הטבע.
שבת שלום ומבורך!
הרב נח סוליש
