חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים המופיעים בתורה. "בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים לה'". (ויקרא כ"ג, לד-לו)

מצוות החג:

ישיבה בסוכה –  נאמר בתורה: "בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. למען יידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני-ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלוקיכם" (ויקרא כ"ג, מב,מג):

בליל החג הראשון מצווה לאכול בסוכה. הסוכה צריכה להיות עשויה משלוש דפנות לפחות, העשויות מחומר חזק וקשיח. הסכך צריך להיות צפוף, כדי שרוב שטח הסוכה יהיה מוצל. עושים בסוכה 'קידוש',

אחרי ה'קידוש' מברך המקדש:

"ברוך אתה א-דני אל-הינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה".

וכן ברכת 'שהחיינו' (בעת אמירת ברכה זו מתכוונים גם על מצוות בניית הסוכה):

"ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והיגיענו לזמן הזה"

. מעתה ועד שמחת- תורה (ולא עד בכלל) אוכלים כל ארוחה בסוכה.

איך בונים סוכה?

ארבעת המינים – נאמר בתורה: ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר (הוא האתרוג) כפת תמרים (לולב), וענף עץ-עבת (הדסים), וערבי-נחל (ערבות); ושמחתם, לפני יהוה אלהיכם שבעת ימים. וחגתם אתו חג לה'.."

מקיימים מצווה זו בכל יום מימי החג, חוץ מבשבת. לפיכך כאשר היום הראשון של חג הסוכות חל בשבת, אין נוטלים לולב ואתרוג ביום זה, אלא מתחילים במצווה זו רק ביום ראשון של חול-המועד ומהדרים לקיימה בסוכה.

אוחזים את הלולב (עם ההדסים והערבות) ביד ימין ומברכים:

"ברוך אתה א-דני אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וציונו על נטילת לולב".

אחר-כך לוקחים ביד שמאל את האתרוג ומברכים "שהחיינו":

"ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והיגיענו לזמן הזה".

בסיום הברכה מצמידים את האתרוג ללולב ומנענעים אותם. (בימים האחרים של החג אין מברכים עוד "שהחיינו" אלא מי שזו לו הפעם הראשונה השנה לקיים את המצווה). את מצוות ארבעת המינים אפשר לקיים מזריחת השמש ועד שקיעתה.

נשים פטורות ממצוות ישיבה בסוכה ונטילת לולב, אך הן רשאיות לקיימן ולברך עליהן.

איך מברכים על ארבעת המינים?

שמחת בית-השואבה –

נאמר בתורה: "ושמחת בחגך . . והיית אך שמח" (דברים ט"ז, י"ד). לפיכך נקרא החג גם "זמן שמחתנו", וכך שמו בתפילות החג.

מצווה מיוחדת לשמוח בחג הסוכות. לכן עורכים בכל לילה שמחות וריקודים, זכר לשמחה שהיתה בבית-המקדש – "שמחת בית-השואבה", שעליה נאמר: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".

הושענא-רבה וחביטת הערבות – זהו היום שבו נגמר דין העולם. הגם שהדין נחתם ביום הכיפורים. אבל הקדוש-ברוך-הוא אינו גומר את החתימה ביום-הכיפורים אלא ממתין עד 'הושענה רבה', ואז הוא מעניק לנו ולכל ישראל "גמר חתימה טובה".

בחג הסוכות נידונים על המים, לכן מתפללים ביום 'השוענא-רבא' על המים וביום זה הנהיגו הנביאים (מטעמים המיוסדים על תורת הקבלה) לחבוט בקרקע  5 חבטות עם 5 ערבות מאוגדות.

חול-המועד

בחול המועד לא חייבים במצוות 'כבוד' ו'עונג' כמו ביום-טוב, ועם זה הם אסורים בהספד ובתענית, ו"כל שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג… חייב האדם להיות שמח וטוב-לב, הוא ובניו ואשתו ובני-ביתו וכל הנלווים אליו שנאמר (דברים טז,יד): 'ושמחת בחגך, אתה ובנך ובתך…'".

יש ללבוש בגדים נאים וחגיגיים, משום שמחה ורצוי לאכול בכל יום סעודה של לחם. מכיוון ש"אין שמחה אלא ביין" – חובה (על הגברים) לשתות 'רביעית' יין (או מיץ ענבים) בכל יום מימי החג. מצווה לשמח את אשתו וילדיו ואת כל הנלווים אליו. "כיצד משמחן? הקטנים – נותן להם קְלָיות ואגוזים (=ממתקים), והנשים – קונה להן (אפילו בחול-המועד) בגדים ותכשיטים כפי ממונו", ולפחות נעליים חדשות לכבוד החג. כמו"כ, בחול-המועד יש להוסיף בלימוד התורה.